מעקב הריון ושמירה על בריאות האם והעובר הינם אחד התחומים, אשר מערכת המשפט מתייחסת אליהם בחומרה רבה ובוחנת בהקפדה יתרה את התנהלותם של רופאים, האמונים על ביצוע מעקב שוטף אחר ההריון וטיפול במצבי סיכון, המתפתחים במהלכו או בעקבותיו.

מקרים של רשלנות רפואית במעקב הריון, לרוב מזכים את הנפגעים בסכום פיצוי גדול יחסית, שכן בית המשפט מבין כי מדובר בנזקים להם השלכות הרות גורל על כל התא המשפחתי.

סטנדרט הזהירות, אשר נדרש מן הרופא ברגיל, מוגבר ככל שמדובר בהבטחת מהלכו התקין של ההריון, וידוא, כי העובר מתפתח ברחם בקצב הרצוי, וכי הוא בריא ואינו סובל ממומים גנטיים או לקויות גופניות.

בהתאם לכך, שעה שמוכחת רשלנות רפואית במעקב הריון, אשר סיכנה את האם והעובר והובילה לגרימת נזקים גופניים ובריאותיים, בעלי השלכות למהלך החיים בהמשך, בהיבט הפיזי, הכלכלי והרגשי, נוהגת מערכת המשפט להשית פיצויים בשיעור גבוה הן על על הרופא המטפל, אשר נמצא אשם ברשלנות והן על המוסד הרפואי, המעסיק אותו.

דוגמאות למעקב הריון רשלני

רשלנות במעקב הריון מוצאת ביטויה במעשים ומחדלים, טרם השגת ההריון ובמהלכו. ביניהם:

• אי עריכת בירור רפואי מקדים לצורך התחקות אחר מחלות תורשתיות ומומים גנטיים אצל המטופלת או במשפחתה, אשר עשויים להציבה בקבוצת סיכון מיוחדת ומכתיבים ביצוע מעקב הריון מוגבר.
• חוסר הפניה של הרופא, אשר אצלו מתנהל מעקב ההריון, לבדיקות הריון אותן יש לבצע בשגרה.
• אי מתן הסבר על חשיבותה של בדיקת מי שפיר לצ’יפ גנטי בכל הריון ללא יוצא מן הכלל.
• אי יידוע ההורים לגבי קיומם של בירורים מקיפים יותר, אותם ניתן לבצע באופן פרטי.
• פענוח שגוי של תוצאות בדיקות הדמיה, בדיקות מעבדה ובירורים ייחודיים לתקופת ההריון ובעקבות כך הימנעות ממתן טיפול רפואי נדרש או בחירה בטיפול בלתי הולם לנסיבות.

כמו כן, בתחום רשלנות במעקב הריון התפתחה קטגוריה נזיקית מיוחדת, המאפשרת תביעה בעילה של “הולדה בעוולה”. במסגרת עילה זו תובעים הוריו של יילוד, אשר מתמודד עם מומים וליקויים גופניים שלא אותרו במהלך ההריון, בגין הוצאות הנלוות ללידתו וגידולו של ילד כזה, אשר הפסיקה מחזיקה בדעה, כי מוטב היה לולא נברא וכן עבור ראשי נזק של כאב, סבל ועוגמת נפש.

סוגי רשלנות רפואית במעקב הריון

רשלנות בביצוע בדיקות סקר גנטי

רשלנות רפואית עשויה להתעורר עוד טרם השגת ההריון, בשלב פניית בני הזוג לביצוע בדיקות גנטיות.

פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות, חוסר אבחון של נשאות פגם גנטי זה או אחר על ידי אחד מבני הזוג ובעקבות כך – אי מתן ייעוץ גנטי מתאים, עלולים להוביל להחמצת גילוי מחלה תורשתית אצל העובר לאורך ההריון.

במקרה בו מאותרת נשאות למחלות תורשתיות או מומים מולדים אצל בני הזוג נדרש ביצוע מעקב הריון קפדני יותר אחר העובר המתפתח ברחם והפניית האם לבדיקות ייחודיות נוספות, ככל הנדרש, כדי להבטיח את שלומו ובריאותו.

דוגמה לרשלנות, המתגלת בבדיקות סקר גנטיות הינה חוסר איתור של תסמונת גנטית מסוג איקס שביר.

לקריאה נוספת: הריון חוץ רחמי

מדובר במחלה, המתבטאת בפיגור שכלי, ואשר ניתן לאתר את הגן המחולל אותה במסגרת בירור גנטי מקדים טרם ההריון או בתחילתו.

תוצאות בדיקה גנטית, המעידות על נשאות הגן שגורם למחלה יצריכו ביצוע בדיקת מי שפיר לצורך אבחון וודאי האם העובר לוקה בתסמונת.

רשלנות עשויה להתגלע אף בהפרת חובת הגילוי לגבי הבדיקה

מתוקף חובת הזהירות הכללית, אשר מוטלת על הרופא במסגרת עיסוקו, חלה עליו חובה ליידע את המטופלת על קיום בדיקה גנטית לאיתור נשאות הגן מחולל התסמונת ולהבהיר להורים, כי בדיקה זו היא מקיפה ואמינה יותר מבדיקות הריון אחרות, בהן ניתן לאתר את הגן.

אי הצגת מלוא האפשרויות לביצוע הבדיקה, באופן פרטי או בהשתתפות קופת החולים, עשויה להוות עילה לרשלנות מצד הרופא המטפל.

אי הפניה לביצוע בדיקה

עילה נוספת לרשלנות הינה אי הפניה של הרופא המטפל לביצוע הבדיקה, כאשר מבירור רפואי אודות מחלות תורשתיות ופגמים גנטיים במשפחת המטופלת עולה, כי קיימת במשפחה לקות גנטית מסוג פיגור.

במקרה זה נדרש הרופא לנקוט משנה זהירות ולהפנות את המטופלת לביצוע בדיקה גנטית לאיתור תסמונת מסוג איקס שביר. פיענוח שגוי של תוצאות הבדיקה אותה ביצעה האישה עשוי להוביל לאי איתור הגן הבעייתי ולהקים עילה לרשלנות במידה ונולד תינוק, הסובל מהמחלה.

רשלנות בביצוע בדיקות שגרתיות במהלך ההריון

במסגרת מעקב הריון נדרש הרופא להפנות את המטופלת לביצוע בדיקות שגרה, אשר נועדו להשגיח אחר מהלכו התקין של ההריון והתפתחותו הבריאה והרצויה של העובר.

בין הבדיקות, אשר מבוצעות בשגרה נמנות: בדיקת על שמע – אולטרסאונד – למעקב אחר מיקום העובר ברחם וקצב גדילתו, בדיקות מעבדה שונות – דם ושתן, בדיקות ייחודיות לתקופת ההריון: שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת, חלבון עוברי, דיקור מי שפיר ועוד.

קיראי גם על: בדיקת סקר ביוכימי

במידה וממצאי הבדיקות מעלים חשד לקיום מום או ליקוי בעובר, נדרש הרופא המטפל, במסגרת חובת הזהירות המוטלת עליו, להפנות את האם לביצוע בירור נרחב יותר.

רשלנות בביצוע בדיקת סיסי שליה 

בדיקה, המבוצעת במטרה להתחקות אחר מחלות גנטיות ופגמים כרומוזומליים אצל העובר. במהלך  הבדיקה,  נלקחת רקמה  מהשיליה  ומועברת לבירור גנטי, כאשר הסיכון העיקרי בעקבות ההתערבות הפולשנית, הכרוכה בבדיקה, הינו הגברת הסיכוי להפלה.

רשלנות בבדיקת סיסי שיליה עשויה להתגלע במספר אופנים: הפנית המטופלת לביצוע הבדיקה שלא לצורך או אי הפניתה, כאשר המטופלת נמנית על אחת מקבוצות הסיכון; ביצוע הבדיקה בשלב מוקדם מדי, לפני השבוע השמיני, אשר עלול לגרום להופעת מומים בגפיו של העובר, התנהלות לקויה של הרופא העורך את הבדיקה וביצועה בחוסר מקצועיות ומיומנות, פענוח שגוי של ממצאי הבדיקה, אשר הוביל לחוסר איתור מום או מחלה, ובעקבות כך אי הפניית המטופלת לבירור מקיף יותר במסגרת דיקור מי שפיר או ייזום הפסקת הריון במידת הנדרש.

רשלנות באבחון סוכרת הריון

בדיקה לגילוי סוכרת הריון נחשבת לאחד הבירורים הבסיסיים, הנדרשים במסגרת מעקב הריון תקין. המחלה מתבטאת ברמות גבוהות של סוכר בדם, עקב פגם בייצור הורמון האינסולין, אשר עוברות דרך השליה אל העובר וגורמות להפרשה מוגברת של אינסולין אצלו.

לקריאה נוספת: לדעת יותר על היפרדות שליה

מצב זה מוביל להאצה בקצב התפתחות העובר וללידת עוברים במשקל גבוה יחסית, תוך סיכון האם והיילוד.

רשלנות באיתור סוכרת הריון מוצאת ביטויה במספר אופנים: עריכת בירור רפואי בלתי ממצה וחוסר התחקות אחר רקע של סוכרת מוקדמת אצל המטופלת או במשפחתה, אשר מציב אותה בקבוצת סיכון לפתח את המחלה, אי הפנית המטופלת לביצוע בדיקת הסקר הראשונית לאיתור סוכרת, פענוח מוטעה של תוצאות הבדיקה הראשונית ובעקבותיו אי הפנית המטופלת לבדיקת ההמשך לצורך גילוי וודאי של המחלה וכן מתן טיפול בלתי הולם והיעדר מעקב וניטור תכוף, הנדרשים במקרה כזה.

כדאי שתקראי גם על: כל מה שחשוב לדעת על סיבוכים בלידה