כל המידע על בדיקת סיסי שליה

במהלך הריון מוצגת בפנייך שורה ארוכה של בדיקות שמטרתן לצבור ידע נרחב ככל האפשר על מצב העובר והתפתחות ההריון.

בזכות השכלולים המדעיים הפך מעקב ההריון למסלול מכשולים שבו עלייך לפענח את משמעותן של בדיקות שונות ומסובכות, ובעיקר – לקבל החלטות לגבי ביצוע או ויתור על בדיקות מסוימות.

לפעמים ההחלטות קשות במיוחד, וכדאי לדעת כמה שיותר לפני ביצוען. אחד האתגרים הללו הוא ההחלטה על ביצוע בדיקת סיסי שיליה. מהי הבדיקה, למי היא מיועדת ומה הסיכונים הכרוכים בה?

בדיקת סיסי שיליה היא הליך שמטרתו לדגום כמה תאים עובריים ולבדוק אותם במטרה לאתר ליקויים כרומוזומליים כגון תסמונת דאון, סיסטיק פיברוזיס או טיי זקס.

זו בדיקה המבוצעת בשלב מוקדם יחסית של ההריון, על סמך נתונים גנטיים של ההורים.

לקריאה נוספת: ייעוץ גנטי לקראת ההריון

כך לדוגמה, אם שני ההורים נמצאו בבדיקות גנטיות נשאים של טיי זקס, תתבצע בדיקה של המחלה. תאי השיליה הנדגמים מכילים חומר גנטי הזהה במרבית המקרים זה של העובר, ומשום כך בדיקה של הדגימה כמוה כבדיקה של העובר עצמו.

בעוד שתוצאות הבדיקה זהות לאלה המתקבלות בבדיקת מי שפיר, אופן הביצוע שלה שונה מאוד ומועד ביצועה גם כן.

כך, את בדיקת סיסי השילה ניתן לבצע רק במהלך השליש הראשון להריון, בשבועות 10-13, ולכן ההחלטה על ביצועה צריכה להתקבל במהירות, למרות הקושי.

בדיקת מי שפיר, לעומת זאת, ניתן לבצע רק בשליש השני, בשבועות 16-20, וזהו יתרון, אך גם חיסרון, כפי שנסביר להלן.

למי מיועדת הבדיקה?

כל אשה שביום תחילת הריונה מלאו לה 35 שנים זכאית לבצע את הבדיקה על חשבון המדינה. נשים צעירות יותר יופנו לביצוע הבדיקה במקרים שונים, ולא בכל מקרה יינתן לה מימון.

בין השאר יומלץ על הבדיקה לנשים שילדו בעבר ילד עם פגם כרומוזומלי; כאשר יש היסטוריה משפחתית של מחלה תורשתית כרומוזומלית; זוגות שנמצאו נשאים של מחלה הניתנת לגילוי בבדיקה; ונשים שבדיקות חלבון עוברי, שקיפות עורפית או אולטרה-סאונד העלו ממצאים בעייתיים.

יתרונות הבדיקה

בדיקת סיסי השיליה מספקת תשובות אמינות לגבי תסמונות נדירות וקשות, ובכך יתרונה. בדיקות חלבון עוברי ואולטרה-סאונד אינן מהוות תחליף לבדיקה מבחינה זו.

יתרון מרכזי נוסף של הבדיקה הוא מועד ביצועה. מכיוון שהבדיקה מתבצעת בשלב מאוד מוקדם של ההריון (בדרך כלל עוד לפני שרוב האנשים יודעים על קיומו), ומאחר שתוצאות ראשוניות של הבדיקה מתקבלות תוך כמה ימים, ניתן במקרה של איתור מום לבצע הפסקת הריון.

קיראי גם על: סיבוכים בהריון

אין זה קל או פשוט, אבל אין ספק שעדיף להתמודד עם מצב כזה בשלב זה של ההריון ולא מאוחר יותר.

מהן החסרונות של הבדיקה?

החיסרון הגדול של הבדיקה הוא מספר הפלות טבעיות גבוה, העולה על אלה הנגרמות בעקבות בדיקת מי שפיר. קשה להעריך את שיעור ההפלות שהתרחשו בגלל הבדיקה, מכיוון שבשלב זה של ההריון הפלות עצמוניות הן שכיחות ממילא, אבל ההערכה המקובלת היא בסביבות 2%.

אולם יש לציין כי הדעות בנושא חלוקות ויש הטוענים כי שיעור ההפלות כתוצאה מהבדיקה לא עולה על אחוז אחד.

בעיה נוספת היא האפשרות שלמרות ביצוע בדיקת סיסי שיליה תתבקשי לבצע גם בדיקת מי שפיר, הכרוכה גם כן בסיכון מסוים. זאת במקרה שבדיקת חלבון עוברי שנעשית מאוחר יותר מעלה תוצאות לא תקינות, או במקרה שבדיקת סיסי השיליה גילתה בעיה כרומוזומלית חלקית שיש לשלול או לאשש (ב-1%-2% מהדגימות).

כיצד מתבצעת הבדיקה?

במהלך הבדיקה נדגמים כמה סיסים מהשיליה. פעולה זו אינה פוגעת בעובר מכיוון שבשלב זה של ההריון קיימים סיסים המקיפים את העובר והבדיקה אינה חודרת לשק שבו העובר נמצא. קיימים שני אופנים לביצוע הבדיקה: בטני ווגינלי.

כדאי לקרוא גם על: בדיקת סקר ביוכימי

הצורה השכיחה יותר היא הווגינלית, במהלכה מוחדרת דרך הנרתיק אל הרחם צינורית דקה ושואבת כמה סיסים באמצעות ואקום קל. הפעולה מתבצעת במקביל לאולטרה-סאונד ולאחריה מומלץ לשכב בבית 24 שעות.

הבדיקה הבטנית נעשית בדיקור הרחם דרך דופן הבטן והוצאת סיסים דרך המחט. ההחלטה על צורת הבדיקה מתקבלת על-פי מיקום העובר והסיסים שיש להוציא. הדבר דומה לביצוע דיקור מי שפיר, אך עקב המחט המעט יותר עבה נהוג לבצע אילחוש מקומי.

קיראי בהרחבה על: רשלנות רפואית במעקב הריון