דיכאון אחרי לידה, כשמו כן הוא, דיכאון המתפתח לאחר הלידה וכתוצאה ממנה. הסימפטומים האופייניים לדיכאון לאחר לידה הם לרוב דכדוך, מצב רוח ירוד, קושי רב לתפקד, עצבנות יתר, אדישות כלפי הרך הנולד ולעתים אף דחייה רגשית מפניו והתנהגות שעלולה לפגוע בו.
למרות שכיחותה הרבה של התופעה היא עדין איננה זוכה לטיפול נאות ולתשומת הלב הראויה, ומרבית מהמעורבים בהליך הלידה, החל בנשים היולדות, דרך בני זוגן וכלה ברופאים המטפלים, לרוב אינם מייחסים חשיבות רבה לנושא.
מסיבה זו, ישנם מקרים רבים מאוד שאינם מאובחנים ומטבע הדברים אינם מטופלים כראוי.
היעדר טיפול מתאים פוגע לא רק ביולדת אלא בכל בני המשפחה ובעיקר בתינוק שזה עתה נולד.
התקופה שלאחר הלידה היא תקופה חשובה ומשמעותית ביותר בהתפתחותו התקינה של התינוק, שכן חודשי החיים הראשונים מהווים את התשתית להמשך החיים.
החודשים הראשונים יוצרים את הבסיס לקשר עם העולם החיצון, את תחושת הביטחון, את החמימות ואת האפשרות לתת אימון באחרים.
לחודשים אלה יש גם חשיבות מכרעת מבחינה פיזית.
לכן, דיכאון לידה מתמשך עלול לפגוע בהתפתחותו הרגשית של התינוק ובמקרים קיצוניים אף לגרום לו נזק פיזי, אם כתוצאה מהזנחה ואם כתוצאה מהתנהגות תוקפנית של האם.
היעדר טיפול מתאים, הזנה וניקיון עלולים לפגוע מאוד בהתפתחותו התקינה של התינוק.
קיראי בהרחבה על: התמודדות רגשית לאחר הלידה
מתי מופיע דיכאון לאחר לידה?
לרוב דיכאון אחרי לידה איננו מופיע מיד בסמוך ללידה, אלא כמה שבועות או אף כמה חודשים לאחריה.
הדיכאון נוצר במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה, אך לעיתים הוא עלול להופיע אף מאוחר יותר.
גילוי הדיכאון איננו פשוט, שכן בתקופה שמיד אחרי הלידה האישה לרוב איננה נמצאת כבר תחת מעקב רפואי או אחר. נוסף לכך, הסימפטומים לדיכאון לא תמיד ברורים או נראים על פני השטח והם משתנים מאישה לאישה.
קיראי בהרחבה על: מעקב בטיפת חלב גם לאחר הלידה
לעיתים הגבול בין התנהגות הנראת כנורמאלית ובין התנהגות המצריכה התייחסות מיוחדת הוא מטושטש ביותר. התקופה שלאחר הלידה דורשת, מטבע הדברים, הסתגלות למצב חדש, לא מוכר ולא פשוט והיא משפיעה על התנהגותה של האישה.
לרוב אף קיימת נטייה לייחס את התלונות על העייפות, על הקושי הרב בתפקוד היומיומי, על עצבנות, על היעדר תיאבון לשינויים ההורמונאליים הקיצונים בגופה של האישה או להיעדר שעות שינה מספיקות.
לקריאה נוספת: תסמונת מוות עריסה
סיבה נוספת להיעדר טיפול מתאים במקרים של דיכאון לאחר לידה, היא הבושה של האם מתחושותיה וניסיון אקטיבי להסתיר את המצב בו היא שרויה.
התחושה של ניכור כלפי התינוק לרוב מלווה ברגשות אשמה ובשנאה עצמית של האם.
תחושות האשם והבושה עלולות לגרום לאם להסתיר את מצבה האמיתי מפני הקרובים אליה, לא לשתפם בחששותיה וממילא לא לפנות לעזרה מתאימה.
ואכן, נשים רבות מנסות להתגבר על הדיכאון בכוחות עצמן ומשלא הצליחו הן חשות מותשות יותר וביטחונן העצמי נפגע לגמרי.
חשוב מאוד להדגיש, כי תחושת הבושה היא מיותרת ואף חסרת כל הצדקה אובייקטיבית. דיכאון לאחר לידה הוא מחלה ככל מחלה אחרת שיש לאבחנה בשלביה המוקדמים ביותר ולטפל בה בהתאם.
קראו באתר על: חוזרים לגזרה לאחר הלידה
