דם טבורי Cord Blood מצוי בחבל הטבור של העובר ומתאפיין בכמות רבה של תאי גזע, כאשר הדם הספציפי יכול לשמש לטיפול במגוון מחלות שטופלו בעבר בתאי גזע ממח עצם.
דם זה נלקח מיד לאחר הלידה מתוך חבל הטבור והשליה, ומשמש מאגר אופטימלי של תאי אב צעירים, ראשוניים ואיכותיים. הדם נאסף ונשמר בתנאים מיוחדים לצורך שימוש עתידי בריפוי מחלות תורשתיות ובטיפול בסוגים שונים של מחלת הסרטן.
בנוסף מהווה הדם הטבורי תחליף להשתלות מח עצם, והשימוש בו במקרה הצורך מתאפשר הן עבור קרובי משפחה מדרגה ראשונה והן כתרומה לחולים מקרב האוכלוסיה.
תאי הגזע המצויים בדם הטבורי הינם תאים ראשוניים בעלי יכולת התחדשות גדולה וסגולות טבעיות של ריפוי מחלות קשות.
הדם הטבורי נלקח מהיילוד בשלב הראשוני לחייו – טרם חשיפתם של התאים לזיהומים או מחלות.
יתרון נוסף טמון בעובדה שמדובר בתרומה עצמית, אשר תכליתה לחסוך בעתיד את הצורך בחיפוש תורם להשתלה לצד התמודדות עם תופעות של דחיית השתל.
תרומה כזו תהא יעילה יותר מתרומה ע”י גורם זר גם בטיפול בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, בעלי מטען גנטי דומה, העשויים להיזדקק לה לאורך השנים.
תהליך האיסוף
איסוף תאי הגזע הטבוריים הינו פרוצדורה פשוטה אשר אינה כרוכה בכאב או אי נעימות לאם וליילוד.
הדם הטבורי נאסף מהשליה מיד לאחר הלידה ומאוחסן בהקפאה, בתוך חנקן נווזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות, לפרק זמן בלתי מוגבל.
מחקרים מדעיים מצאו שניתן לעשות שימוש בדם טבורי מוקפא לפחות 20 שנים ממועד איסופו, וכי התאים המוקפאים שומרים על סגולותיהם הראשוניות ואינם משנים את תכונותיהם לאורך זמן.
בתום הלידה ועוד בשלב בו מצויה השליה ברחם, מחובר מזרק לחבל הטבור של היולדת, והדם אשר נאגר בשליה מוכנס ישירות וללא מגע יד אדם לתוך שקית איסוף סטרילית. מנת הדם נשמרת בטמפרטורת החדר, נבדקת בבית החולים כדי לוודא את תקינותה ומועברת בחלוף מספר שעות לאחד מבנקי הדם הטבורי.
לקריאה נוספת: סיבוכים בלידה
מנגנון שימור דם טבורי בישראל ובכלל
כיום קיימות שתי אפשרויות לשימור דם טבורי: בנקים ציבוריים ובנקים פרטיים.
הבנקים הציבוריים ממוקמים ליד בתי החולים. מנת הדם נקלטת בהם באופן אנונימי, אשר אינו מאפשר זיהוייה או שיוכה לתורם. בבנקים מסוג זה קיימת בעיה של בטיחות השימוש בדם הטבורי: לא אחת מתגלים ליקויים במנת הדם רק בחלוף שנים ארוכות מהלידה, ולעיתים אף כאשר נעשה כבר שימוש במנה אצל חולה כלשהו מקרב הציבור, הנחשף באופן זה למחלה.
עלויות הקמת ואחזקת הבנקים הציבוריים עומדות אף הן לרועץ, ובהיעדר תקצוב ותמיכה מטעם המדינה מתקשים בנקים אלה לספק שירות הולם לאוכלוסיה. בהתאם לכך, שיעור המשפחות המכונות לתרום לבנקים הציבוריים בישראל נמוך למדי.
קראי גם על: תנוחות לידה
הבנקים הפרטיים משמרים את הדם לשימוש התינוק ומשפחתו וגובים על כך עלות גבוהה, באופן שהופך את השירות לכזה המתאפשר לפלח מצומצם מתוך האוכלוסיה. בנוסף, לגבי ילד אשר פיתח מחלה חיסונית, לא יוכל להיעשות שימוש עתידי בדמו הטבורי כיוון שהמנה עצמה כוללת את הגנים שגרמו למחלה.
השימוש בתאי דם טבורי לטיפול וריפוי מחלות
בעשורים האחרונים נודע יתרון משמעותי להשתלת תאי גזע מדם טבורי על פני השתלת תאי מח עצם ונרשמו הצלחות מוכחות בשימוש בו לריפוי של למעלה מ 70 מחלות שונות, ביניהן:
לוקמיה לסוגיה – LEUKEMIAS, פגמים בתאי הדם האדומים – HEMATOPOIETIC CELL DISORDERS, מחלות מטבוליות תורשתיות – INHERITED METABOLUC DISORDERS, פגמים בתאי פלסמה – PLASMA CELL DISORDERS ועוד.
מידת הסתגלותן של המולקולות הצעירות בתאי גזע טבוריים הינה אופטימלית ולכן הן מתאימות ביותר להשתלה וחוסכות את הצורך במציאת תורם מתאים. סיכויי הקליטה אף גדלים במקרה של השתלה עצמית או השתלה לקרוב משפחה מדרגה ראשונה.
כיום מתמקד המחקר בתחומים נוספים בהם ניתן לעשות שימוש עתידי בדם טבורי – ריפוי רקמות גוף, שחזור תאים פגועים באיברים שונים, טיפול במערכת העצבית, תיקון כלי דם ושסתומי לב וכן ריפוי מחלת הסוכרת ומחלות ניוון שרירים.
ההיבט ההלכתי
ההלכה תומכת בשימור דם טבורי ועשיית שימוש בו, תוך מציאת צידוק להיבטים האתיים שמעלה הסוגיה. מרבית הרבנים מתירים את הפעולה ורואים בה ערך מוסף של הצלת חיים, העולה בקנה אחד עם הציווי היהודי “לא תעמוד על דם רעך”.
במישור האמונה טוענים הרבנים, שאין באיסוף הדם הטבורי משום ערעור על השגחתו של האל אלא בבחינת ביטוח לימים יבואו, המקנה אפשרות ריפוי והצלה בעתיד לתורם ומשפחתו כמו גם לציבור הרחב.
מטעמים אלה מאפשרים הרבנים לקיחת דם טבורי גם בשבת ואינם רואים בכך משום נטילה מנשמת התינוק היות והדם נלקח לאחר חיתוך חבל הטבור, וכך גם לגבי האם – היות וחבל הטבור אינו נחשב עוד לחלק ממחזור הדם של היולדת לאחר הלידה.
מומלץ לקרוא על: רשלנות רפואית בלידה
