בדיקה להערכת משקל העובר

בדיקת הערכת משקל עוברית הינה מקור חשוב למידע על קצב התפתחותו של העובר ובעזרתה ניתן ללמוד על גודלו העתידי של העובר ואף לאתר מקרים של צמיחה לא תקינה.

משקל נמוך עלול להצביע על בעיות התפתחותיות שעלולות להזיק ולגרום למצוקת העובר ומידע על משקל גבוה יסייע בתכנון מהלך הלידה.

במהלך ההיריון עוברת האישה בדיקות שונות ובשלוש מהן מתבצעת גם הערכת משקל העובר. ההערכה מבוצעת לראשונה בין השבועות 11 ל- 14 להריון, כחלק אינטגראלי מבדיקת שקיפות עורפית.

הערכה נוספת מתבצעת במסגרת סקירת המערכות המאוחרת אשר מתבצעת במהלך השבועות 18 עד- 22 ובין השבוע ה-30 לשבוע 34 תתבצע הערכת משקל עוברית אחרונה.

הבדיקה האחרונה היא גם היחידה שנקראת הערכת משקל עוברית אך היא אינה שונה במהותה מן הבדיקות הקודמות, שמטרתם להעריך את גודלו ומשקלו של העובר.

כיצד מבוצעת הבדיקה?

הערכת משקל העובר כשמה כן היא, הערכה בלבד, שכן מדידת משקל ישירה, היא כמובן בלתי אפשרית. בבדיקת האולטרסאונד ניתן למדוד את אורך העובר ואיברים שונים בגופו.

בשליש הראשון להריון מודדים את אורך העובר מקצה הראש ועד הישבן. בשליש השני ובבדיקה האחרונה, מודדים את היקף הראש וקוטרו, היקף הבטן ואת אורך עצם הירך. מכשיר האולטרסאונד מזין נתונים אלה לנוסחאות אשר פותחו על ידי חוקרים באופן ניסיוני וכך מחשב את למשקל העובר.

לאחר מכן משווה המחשב את המשקל שהתקבל לעומת עקומות צמיחה נורמאליות, אשר חושבו סטטיסטית לגבי עוברים בישראל. על פי ההשוואה מתקבלים האחוזון של משקל העובר וכן הערכה של גיל ההריון.

בכל מדינה מכשיר האולטרסאונד משווה את משקל העובר לעקומות גדילה של עוברים מאותה מדינה וזאת במטרה לקבל הערכה ריאלית ביחס לממוצע אשר משקף את האזור. חשוב לציין כי זוהי בדיקה בטוחה, יעילה ובלתי פולשנית.

הערכת משקל ידנית/קלינית מבוצעת תוך מישוש בטנה של האישה ההרה, על ידי רופא נשים או מיילדת. רמת הדיוק בבדיקה זו זהה לזו של בדיקה באולטרסאונד ובשני האופנים מדובר על טווח טעות שבין 10% ל- 15%.

טווח הטעות גדל דווקא בתחומי המשקל בהם נדרשים הדיוק והרגישות המרביים, כאשר המשקל קרוב יותר לקצה העליון או התחתון של עקומת המשקל הנורמאלי.

מה הוא משקל עובר ממוצע?

משקל ממוצע לעובר בשבוע מסויים, מוגדר כמשקל אשר נמצא בין אחוזון 10 זאת אומרת, משקל שעשרה אחוזים מכלל העוברים באותו שבוע, נמצאים מתחתיו ל- אחוזון 90, המייצג את המשקל שעשרה אחוזים מהעוברים באותו שבוע נמצאים מעליו.

מכיוון שיש טווח רחב יחסית של משקלים נורמליים לשבוע מסויים, הרי שהשוואה של משקל העובר, לערך יחיד של משקל ממוצע לשבוע מסויים וקביעה של גיל העובר על סמך השוואה זו, הם בעלי משמעות רפואית מועטה בלבד ובנוסף יש לזכור את טווח אחוזי הטעות שבבדיקה.

המצב נעשה עוד פחות ברור כאשר יש חוסר בהירות לגבי גיל ההריון. באופן כללי מספיק לדעת שמשקל העובר נמצא בטווח הנורמאלי.

לקריאה נוספת: חישוב שלבי הריון באמצעות מחשבון

יחד עם זאת, הערכה אשר מצביעה על משקל גבוה מאד או נמוך משמעותית מהטווח הממוצע, מחייבת התייחסות.

במידה ועובר החל את ההיריון עם משקל באחוזון נורמאלי או גבוה, אך בהמשך ירד לאחוזון נמוך יותר, למרות שנשאר בתחום הנורמאלי, הדבר עשוי להצביע על ירידה בקצב הגדילה הבריא וייתכן שנתון זה מצביע על הופעת  בעיה התפתחותית.

משקל עובר נמוך מהממוצע

אצל עוברים אשר משקלם נמצא מתחת לאחוזון העשירי קיים שיעור גבוה מהרגיל של סיבוכי הריון וסיבוכים בלידה וגם סיכויים גבוהים יותר להולדת תינוק בעל התפתחות נוירולוגית לקויה ותחלואה מוגברת. הדבר נכון בעיקר לגבי עוברים באחוזון השלישי.

עד 40% מהעוברים מתחת לאחוזון העשירי הם למעשה בעלי צמיחה תקינה לחלוטין. יש אפשרות לגלות מקרים כאלה כאשר מביאים בחשבון נתונים כמו מוצא, גובה ומשקל של שני ההורים.

בין הגורמים למשקל עובר נמוך, נכללים תסמונות גנטיות, זיהומים נגיפיים כמו טפילים כגון טוקסופלזמה, תזונה לקויה, הריון מרובה עוברים ושימוש באלכוהול או סמים וכמו כן גם בעיות לב או לחץ דם גבוה אצל האם, שליית פתח או היפרדות שלייה, אך אם נשללו הסיבות המוזכרות, אז נופל החשד על אי ספיקה שלייתית, המתרחשת כאשר יש פגיעה באספקת הדם לשלייה.

קיראו בהרחבה על: חשיבותו של יעוץ גנטי לקראת הריון

באמצעות השילייה מספק גוף האם חמצן ומזון לעובר. אי ספיקה שלייתית משמעה שהעובר אינו מקבל מספיק מזון וחמצן וכתוצאה, התפתחותו נפגעת.

כדי לבדוק חשד לאי ספיקה כדאי לבצע בדיקת אולטרסאונד דופלר, הבודקת את זרימת הדם באחד או יותר מכלי הדם בחבל הטבור, המחבר את העובר לשליה.

זרימת דם איטית מראה על אי ספיקה שילייתית. במקרה כזה העובר עלול להימצא במצוקה ואז יש להחליט האם כדאי לבצע זירוז לידה.

משקל גבוה מהממוצע

בניגוד לאמונה הרווחת, לא נמצא הבדל סטטיסטי במשקל העובר בין בנים ובנות ובמקרה שהעובר גדול מהממוצע ומשקלו מעל האחוזון התשעים לאותו שבוע, יש השפעה רבה לרקע התורשתי והסביבתי כמו הורים גבוהים, תזונה ותסמונות גנטיות שונות, אך הסיבה השכיחה ביותר לעובר גדול מהממוצע היא סוכרת הריון, הנובעת מכך שבמהלך ההריון גוף האם מגיב פחות להורמון האינסולין המווסת את רמת הסוכר בדם וכתוצארה גוף העובר מוצף בסוכר, מייצר יותר תאי שומן וגדל מאוד.

גם עודף משקל אצל האם עלול לגרום לעודף משקל אצל העובר, כתוצאה מהפרשת ההורמון לפטין, הגורם לייצור שומן נוסף אצל האם והגעתו לעובר דרך השיליה.

כיצד יש לנהוג במקרה של משקל עובר גבוה?

אם התקבלה הערכת משקל גבוהה מהממוצע, ראשית יש לבדוק האם מדובר בסוכרת הריון. האבחון מתבצע על ידי העמסת סוכר, בה האם שותה מים עם כמות גדולה של סוכר ואז נבדקת רמת הסוכר בדם.

אם אובחנה סוכרת הריון ניתן לטפל בה באמצעות תזונה מתאימה ותרופות וכך גם לנטרל את הסיבה לגדילת היתר של העובר. לפעמים הטיפול לא מצליח ואז יש לשקול ניתוח קיסרי.

מקרוזומיה היא מקרה בו משקל העובר עולה על ארבעה קילוגרמים. הדבר מעלה את הסיכון לסיבוכים בלידה, לקרעים בחיץ הנקבים ובצוואר הרחם, לדימום מהרחם אחרי הלידה או פרע כתפיים, שהוא היתקעות של כתפי העובר לפני תעלת הלידה, תופעה המקשה מאוד על הוצאתו מהרחם ומצריכה לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי.

קיראי בהרחבה על: חיתוך החיץ בלידה

מחצית המקרים של פרע כתפיים מתרחשים בעוברים במשקל מעל לשלושה וחצי קילוגרמים ומחציתם במשקלים נמוכים יותר.

במקרה של אם סוכרתית עם תינוק מקרוזומי או אם בריאה עם תינוק במשקל של 4300 – 4500 גרם ומעלה, ארגון המיילדות והגניקולוגיה הישראלי ממליץ על ניתוח קיסרי מתוכנן מראש, שמטרתו למנוע סיבוכים וסיכונים בלידה.

ההחלטה האם לבצע ניתוח קיסרי בהסתמך על הערכת משקל גבוהה מהממוצע, צריכה להתקבל על ידי היולדת בשיתוף הצוות המטפל בה.

יש לציין שכמעט כל העוברים המקרוזומיים נולדים בלידות רגילות וללא פרע כתפיים, אפילו במשקל של חמישה קילוגרמים ומעלה. ניתוח קיסרי אמנם נחשב לבטוח, אך יחד עם זאת הוא כרוך גם בסיכונים של זיהום והידבקויות.

קיראי בהרחבה על: סיבוכים בלידה? מידע על זכויות של נפגעי רשלנות

ישנם הסבורים שמתן חשיבות יתר להערכת משקל העובר, על אף חוסר הדיוק שלה, בהחלטות המתקבלות בעת ולגבי הלידה, אינה הכרחית ואף מזיקה.

זירוזים והתערבויות בלידה המתבצעים על סמך הערכת משקל עובר כקטן או גדול באופן חריג, מתבררות במקרים רבים כבלתי נחוצות.

שיוך העובר לקבוצת העוברים בעלי משקל גבוה או נמוך, על סמך הערכת משקל עוברי, שיתכן והיא אינה חופפת את המציאות, עלולים להכניס את היולדת ללחץ ולחרדה ולייצר מצוקה.

על כן מומלץ להתייחס לתוצאות בפרופורציה וייתכן שיש מקום לשקול את השימוש בהערכת משקל לשם הערכה של התפתחות העובר ושלומו בלבד ולא לשם תכנון מקדים של הלידה.

לקריאה נוספת: לדעת יותר על מצוקה עוברית