למרות שטיפולי הפריה מלאכותית נפוצים מאד בישראל, רבים מאיתנו לא באמת מבינים את המשמעות והאופי של טיפולי ההפריה המלאכותית ובדיוק בשביל זה אנחנו ואת/ה כאן.
בעבר הציעה הרפואה קשת מצומצמת של פתרונות עבור זוגות הסובלים מבעיה של עקרות ורבים מהם פנו להליכי אימוץ או פונדקאות בכדי להגשים את השאיפה לילד.
במהלך שנות ה-70 של המאה העשרים התפתחה טכנולוגית ה- IVF – In Vitro Fertilisation – “הפריה מאכותית“, המוכרת גם בשם “הפריה חוץ גופית” או “הפריית מבחנה”, אשר מסייעת ליצור הריון מחוץ לרחם ולממש בכך את חלום ההורות.
תהליך ההפריה המלאכותית מאפשר להתגבר על בעיות ופגמים פיזיולוגיים בביציות האשה או בזרעי הגבר ומופנות אליו גם נשים המעוניינות להביא ילד לעולם שלא באמצעות קשר זוגי – על ידי תרומת זרע.
טיפול בהפריה מלאכותית על רקע אי פריון
ההערכה כיום היא כי 15% – 10% מהזוגות מתמודדים עם תת פוריות הנובעת מסיבות שונות, כאשר הפניה לבירור סיבת אי הפריון ותחילת טיפול הורמונלי מתבצעות לאחר שנה של נסיונות ספונטניים אשר לא השיגו הריון.
תהליך ההפריה המלאכותית, אשר מבוצע בבתי החולים ובמכונים פרטיים, בסבסוד חלקי של קופות החולים, הפך בישראל לתעשיה של ממש: שיעור המטופלים בארץ הינו מהגבוהים בעולם כיום וכך גם שיעור ההצלחות, העומד על כ- 90% מהמגיעים לטיפול.
מהן הסיבות לאי פריון?
הפרעות אצל האשה – הן מסיבות הורמונליות המתבטאות בשיבושים בתהליך הביוץ והן מסיבות של כשל מכני במערכת הרבייה – בעייתיות במבנה הרחם, החצוצרות וכדומה.
גם לגיל האשה נודעת חשיבות ברפואת הפריון, כאשר בגילאים מתקדמים אחוזי הפוריות הולכים ופוחתים, הסיכוי להפלות גדל וקשה יותר להשיג הריון.
הפרעות אצל הגבר – זרע באיכות ירודה או קיומה של בעיה מבנית – חסימתית. יש ששני הצדדים סובלים מבעיות פוריות ותיתכן גם עקרות בלתי מוסברת, שסיבתה אינה ידועה.
לחץ לקריאה נוספת:
טרם הפניה לפרוצדורה של הפריה, יידרשו בני הזוג לעבור בדיקות מקיפות לבירור סיבת אי הפריון. האשה תתבקש לבצע בדיקות דם לבחינת רמות ההורמונים בגופה לאורך מחזור הביוץ וכן בדיקות אולטרסאונד לבחינת מבנה ביציותיה ואיכותן.
הגבר יידרש לבצע בדיקת זרע אשר תלמד על כמות הזרע, מבנהו, איכותו ומידת התנועתיות שלו. זוגות אשר לא יצליחו להשיג הריון גם לאחר מספר נסיונות של הזרעה מלאכותית (IUI) – פרוצדורה בה מוזרק הזרע לאחר השבחה לרחמה של האשה בימי “חלון הביוץ“, יופנו לתהליך של הפריה חוץ גופית.
על תהליך ההפריה המלאכותית
הפריה מלאכותית מאפשרת הפגשת תאי ביצית עם תאי זרע בתנאי מעבדה, הדגרתם והבשלתם מחוץ לגוף האשה בהתערבות ועידוד הצוות רפואי, ובחלוף מספר ימים – החזרת עוברים מופרים לקליטה ברחמה של המטופלת.
טרם ההפריה תקבל האשה טיפול הורמונלי משרה ביוץ באמצעות הזרקת הורמונים שתפקידם לעודד ביוץ ולפתח את הזקיקים המצויים בשחלותיה לביציות.
כאשר יגיעו הביציות לגודל אופטימלי המתאים להפריה יישאבו מהאשה, בהרדמה כללית, מספר ביציות – כדי להגביר את סיכויי ההפריה ויצירת העוברים.
במקביל יתבקש הגבר לתת זרע, אשר יעבור תהליך השבחה. הביציות והזרעים יופגשו תחת מבחנה, בסביבה המדמה את תנאי הרחם (מבחינת טמפרטורה ולחות) ותהליך ההפריה כולו יתרחש במעבדה, בהתערבות וסיוע רופאים ומדענים.
הביציות המופרות ימשיכו לגדול במבחנה עד להתפתחות עוברים זעירים בני מספר תאים. ביום השלישי, כאשר העובר מגיע לגודל של שמונה תאים, יילקחו מספר תאים בודדים לבדיקה, כדי לוודא שהעובר אינו חולה במחלה גנטית. העוברים אשר יאובחנו כבעלי סיכויי ההתפתחות הטובים יותר יוחזרו לקליטה והשתרשות ברחמה של האשה.
קראו בהרחבה על: הריון מרובה עוברים
תת שיטות במסגרת ההפריה המלאכותית
ההפריה המלאכותית על תת סוגיה השונים מיישמת את שיטת המיקרומניפולציה. תת שיטה נוספת בתחום הינה טכנוולוגית ה – ICSI או Intra Cytoplasmic Sperm Injection, המסייעת בפתרון תת פוריות של הגבר – בעיתיות במבנה הזרע וביכולתו לחדור את מעטפת הביצית ולהפרותה.
בעזרת טכנולוגיה זו מתמקדים בבידודו של תא זרע אחד והחדרתו לביצית באמצעות הזרקה – בדומה למהלך ההפריה בטבע.שיטה זו נותנת כיום מענה לגברים שנאלצו לפנות בעבר לתרומת זרע.
טכנולוגיה נוספת הינה “Assisted Hatching” – עזרה בבקיעת העובר – מיושמת במצבים של מעטפת ביצית נוקשה אשר קשה לעובר לבקוע דרכה. באמצעות קרן לייזר או חומצה יוצרים חריץ במעטפת הביצית ומאפשרים לעובר לבקוע מתוכה.
אולם, לא משנה באיזו טכנולוגיה ייעשה שימוש, על אשה המגיעה לפרוצדורה של הפריה מלאכותית להביא בחשבון התמודדות עם תהליך ארוך ומתיש מבחינת פיזית ורגשית כאחד, המתאפיין בתופעות לוואי כתוצאה מנטילת הורמונים ומוכנות לתסכולים על רקע אי הצלחת הטיפול והתמשכותו.
אחד הסיבוכים העיקריים של תהליך ההפריה החוץ גופית הינו תסמונת גירוי יתר של השחלות Ohss-ovarian hyperstimulation syndrome כתוצאה מהטיפול ההורמונלי – מצב המצריך הפסקת הטיפול בחודש נתון ולעיתים אף שינוי ההרכב התרופתי מחשש לבריאות האשה.
שימוש בתכשיר דקקפפטיל – GnRH Agonist, מאפשר כיום הן הבשלה של הביציות ומיד לאחר מכן דיכוי השחלות בכדי שלא לגרום לגירוי יתר.
טיפולי פוריות בכלל ותהליך של הפריה חוץ גופית בפרט, מגדילים את הסיכוי להריון מרובה עוברים וללידת תאומים ושלישיות. אלה נחשבים להריונות בסיכון גבוה, המצריכים בדיקות ומעקב קפדני, וקיים בהם חשש ללידה מוקדמת של תינוקות פגים.
למידע נוסף בנושא: הפריה החוץ גופית ללא הורמונים
