הקפאת ביציות היא הליך רפואי המאפשר לאישה לשמר את יכולתה להביא ילדים לעולם במועד מאוחר יותר, גם לאחר שהיא תחדל להיות פורייה מכל סיבה שהיא וזאת על ידי שימור ביציות פוריות היכולות לשמש להפריה עתידית. מאמר זה יסייע לך לקבל את המידע הנחוץ לפני ההחלטה על הקפאת ביציות.
החוק בישראל מבחין בין נשים הרוצות להקפיא ביציות מסיבה רפואית או “חברתית” כלומר – לא רפואית. נשים המעוניינות בהקפאת ביציות מסיבות רפואיות זכאיות להשתתפות מלאה של סל הבריאות בעלויות הטיפול, אבל בהקפאה חברתית נושאת המטופלת בעלות הטיפול המלאה.
הקפאת ביציות רפואית
ישנן מספר סיבות רפואיות מוכרות להקפאת ביציות: אישה חולת סרטן שעומדת לעבור כימותרפיה או הקרנות הפוגעות בפוריות, אישה שעומדת לעבור כריתת שחלות, אישה שנמצאת בסיכון להפסקת ווסת מוקדמת (לרוב מסיבות תורשתיות או בגלל מחלות אוטואימוניות), בעיות פוריות קשות אצל הגבר, ובעיות שקשורות לרחם ולאיברי המין הפנימיים, כגון אנדומטריוזיס.
הקפאת ביציות חברתית
על פי חוק הקפאת ביציות מאז 2010, מותר לכל אישה בישראל לעבור הקפאת מסיבות חברתיות, בתנאי שקיבלה את האישורים הנדרשים וגילה בין 30 ל-41. בהקפאה חברתית מותר לעבור עד 4 שאיבות ולהקפיא עד 20 ביציות, אותן ניתן לשמור עד גיל 54 לכל היותר.
קיראי בהרחבה על: הריון בגיל מאוחר
העלויות של הקפאה חברתית היא כבדה למדי. כדאי לברר את המחירים ביחידות הפוריות השונות וכן את ההשתתפות שמציעות קופות החולים והביטוחים הרפואיים השונים.
לדוגמא, עלות הקפאת הביצית והקפאתה יכולים להגיע עד עד 5500 ש”ח. בנוסף לכך קיימת עלות התרופות ההורמונאליות, שתלויה בסוג התרופה ובמספר השאיבות. עלות שמירת הביציות למשך 5 שנים היא כ-600 ש”ח. לאחר מכן נחוצה הפריה חוץ גופית שעלותה כ-4500 ש”ח.
מהו הגיל המומלץ להקפאת ביציות?
מספר הביציות בשחלה הוא סופי ואינו גדל במהלך החיים, אלא רק יורד. ככל שהגיל בו הוקפאו הביציות צעיר יותר, מספר הביציות בשחלה גדול יותר, הסיכוי להפריה גדול יותר, והסיכוי להיותן נשאיות של מום גנטי או כרומוזומאלי – נמוך יותר.
אצל אישה עד גיל 35 ניתן לשאוב בקלות 10 ביציות ראויות-לשאיבה בפעם אחת. בגיל 37 חלה נפילה חדה במספר הביציות וגם הסיכוי להפריה קטן, אם כי עדיין אפשרי. למרות שהחוק מתיר הקפאת ביציות גם בגיל 40-41, לא ידוע על הצלחה בהפריית ביציות שהוקפאו בגיל זה.
מומלץ לקרוא בהרחבה על: הריון אחרי גיל שלושים – יתרונות וסיכונים
היכן וכיצד מתבצע הליך הקפאת ביציות?
את תהליך ההקפאה כולו אפשר לעבור בארץ רק ביחידות IVF הנמצאות במספר בתי חולים. מלבד זאת ישנן כמה מרפאות פוריות פרטיות המציעות לעבור את התהליך בחו”ל.
ראשית יש לשאוב ביציות בשלות מן השחלה. על מנת שבעת השאיבה יהיו בשחלה כמה שיותר זקיקים עם ביציות מופרות, עוברת האישה טיפול הורמונאלי להגברת הביוץ, המביא להבשלה של 10-13 זקיקים שחלתיים בבת אחת, במקום ההבשלה של זקיק בודד שמתרחשת בדרך כלל.
הטיפול ההורמונאלי מתחיל בזריקות של תרופות הורמונאליות במהלך כעשרה ימים בתחילת המחזור החודשי, שמתניע את תהליך ההבשלה במספר רב של זקיקים.
הזריקות מבוצעות בדרך כלל על ידי המטופלת עצמה. הרופא המטפל עוקב אחר מספר הזקיקים בשחלה באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם.
קיראו: הפריה חוץ גופית ללא הורמונים
כאשר מתגלים זקיקים בגודל המתאים, ניתנת עוד באותו יום תרופה הורמונאלית נוספת להבשלה סופית של הביציות, וכן תרופה למניעת ביוץ, על מנת שהביציות לא יחרגו מתוך הזקיקים, מה שיגרום לאובדנם ולכישלון הטיפול.
ביום המתאים תקבל האישה זריקה הגורמת לביוץ ותגיע ליחידת הפוריות לשאיבה. השאיבה מתבצעת בחדר ניתוח, בהרדמה מקומית בצוואר הרחם או הרדמה כללית לזמן קצר.
התהליך מאוד לא נעים ועל כן מומלץ על הרדמה כללית. לאחר שאיבת הביציות הן עוברות סינון וניקוי, ורק הביציות האיכותיות ביותר עוברות לשלב ההקפאה.
תהליך ההקפאה המיוחד של הביצית נקרא “ויטריפיקציה” – זיגוג. הביצית היא התא הגדול ביותר בגוף והיא מכילה הרבה מים. בהקפאה רגילה, יהפכו המים האלה לגבישים שעלולים לקרוע את קרום הביצית ולהרוס אותה, בדומה למה שעובר על ירקות מסוימים שמקבלים מרקם סמרטוטי כשמפשירים אותם אחרי הקפאה.
ויטריפיקציה היא הקפאה של כל הביצית בבת אחת באופן אחיד, תוך שימוש בחומרים נוגדי קפיאה – “אנטי-פריז” – מה שמונע היווצרות גבישים ונותן לביצית הקפואה מראה של כדור זכוכית חלק.
הביציות נשמרות במבחנה בתוך מיכל בטמפרטורה של חנקן נוזלי – מינוס 196 מעלות. על פי חוק, אישה הרוצה שהביציות שלה יישמרו מעל חמש שנים צריכה לשלוח מכתב בעניין ליחידת הפוריות, אחרת הביציות יושמדו.
את הביציות מפרים בהפריית מבחנה והביצית המופרית (העובר) מוחזרת לרחם של האישה התורמת – או של אם פונדקאית.
סיכונים אפשריים בעקבות שימוש בביצית מוקפאת
השימוש בביצית מוקפאת אינו כרוך בסיכון כשלעצמו, אך יש לזכור שככל שגיל הכניסה להריון מאוחר יותר, הסיכוי לסיבוכי הריון שונים גדול יותר.
סיבוך נפוץ של הטיפול ההורמונאלי להגברת ביוץ, הוא תסמונת גירוי-היתר-השחלתי – OHSS – המתרחשת אצל כעשירית מהנשים שעוברות טיפול זה.
התסמונת יכולה להופיע עד 4 שבועות אחרי השאיבה ונגרמת בגלל ההורמונים המופרשים על ידי הזקיקים הרבים שנוצרו ובגלל הטיפול ההורמונאלי עצמו.
התסמונת מופיעה לרוב בדרגתה הקלה בלבד שכוללת בחילות, הקאות, שלשולים, נפיחות וכאבי בטן. תופעות אחרות נדירות יותר כוללות הצטברות נוזלים בחלל הבטן, קרישת-יתר, ציסטות בשחלות, וסיבוכים חמורים שהם נדירים יותר ודורשים התערבות רפואית.
כדי להקטין את הסיכוי ל OHSS מקפידים הרופאים על התאמה מדויקת של מינון הטיפול הורמונאלי, שיעמוד על המינימום הנדרש להבשלת מספר נאות של זקיקים אבל יגרום כמה שפחות תופעות לוואי.
שיעור ההצלחה בשימוש בביציות מוקפאות
שיעור ההישרדות של ביציות שהוקפאו בשיטת ה”ויטריפיקציה” עומד על 85 אחוז. קיימת שיטת הקפאה ישנה יותר, הקפאה איטית, שנותנת שיעורי הישרדות והפריה נמוכים בהרבה.
כל יחידות ה IVF בבתי החולים בארץ עובדים בשיטת ה”ויטריפיקציה”. מבין הביציות שעברו את ההקפאה, שיעור ההפריות המוצלחות עמד על 70-80 אחוזים. סטטיסטית, 50.2 אחוזים מהנשים שעוברות הפריה בביצית מוקפאת נכנסות להריון.
לחצו לקריאה בנושא: בעיות פריון וטיפולי פוריות
תהיה אשר תהיה הסיבה להקפאה, מדובר בתהליך קשה ומורכב הדורש, בין השאר, התאמה מדויקת של הטיפול ההורמונאלי. לכן חשוב לקבל ליווי בכל התהליך מרופא מומחה לפוריות שיקשיב לך ושתוכלי לסמוך עליו.
הקפאת ביציות מסיבות חברתיות היא אפשרות חדשה יחסית בארץ, שקיימת רק מאז 2010. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל בעניין, בין השאר מכיוון שלא ברור עד כמה אפשרות זו מוטמעת במערכת – ועד כמה ניתן לבצע אותה.
לקריאה נוספת: דיקור סיני כחלק מטיפולי פוריות
