זירוז לידה: איך, למה ומתי?

כולנו מקוות שההריון יעבור בשלום ונחת ויום הלידה יגיע באופן טבעי ובמועד המשוער, אבל לפעמים זה לא קורה בדרף הטבע ואז עולה האפשרות לעשות זירוז לידה.

משך ההריון מוגדר כ-40 שבועות ממועד הווסת האחרונה ועד למועד הלידה המשוער, כאשר מועד לידה תקין מוגדר בין השבוע ה-37 להריון לשבוע 42 ובדרך הטבע, אצל רוב נשים ההריוניות תתפתח לידה בין המועדים האלה ללא צורך בזירוז או התערבות חיצונית כלשהי.

ומה עושים כאשר תהליך הלידה הטבעית מסרב להגיע למרות שההריון נמשך כבר כמעט 42 שבועות? זה בדיוק הזמן והמקום להתחיל לדבר על זירוז לידה ויכולות להיות כמה וכמה סיבות לצורך לזרז את הלידה.

ישנן למשל סיבות הקשורות לעובר וביניהן מיעוט מי שפיר, ניטור דופק עוביר לא סדיר, מיעוט בתנועות העובר או עיכוב בגדילה התוך רחמית. מעבר לכך, ישנן סיבות הקשורות למצבה של האם ההריונית ובין השאר סוכרת הריון בלתי מאוזנת, בעיות בריאותיות שונות ומגוונות של האם, רעלת הריון ועוד.

זירוז לידה פירושו נקיטת אמצעים להתחלת הלידה. ניתן לזרז את הלידה של אישה כשהיא כבר במצב של צירים אך הלידה עצמה מתעכבת, או ממש לגרום להתחלת הצירים ולהניע את תהליך הלידה, מקרה זה נקרא גם “השראת לידה”.

ישנן שיטות שונות ומגוונות, קונבנציונאליות ואלטרנטיביות, לזירוז הלידה, אך יש לבצען רק בהוראת רופא.

שיטות קונבנציונאליות לזירוז לידה

פיטוצין – זהו חיקוי סינטטי של ההורמון אוקסיטוצין הניתן באמצעות עירוי. הפיטוצין גורם להופעת צירים חזקים וארוכים בבת אחת. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא הקושי של היולדת להתמודד עם הצירים החזקים, ולכן כמעט תזדקק לאפידורל.

בנוסף לכך, הצירים הלא טבעיים לא תמיד גורמים לפתיחה אופטימלית של צוואר הרחם.

השיטה הזו יעילה במקרים בהם הלידה נעצרה בשלב מתקדם בגלל מתן אפידורל, או כשליולדת יש צירים אך לא חזקים מספיק.

בלון – או קטטר בלוני. בשיטה זו מחדירים בלון לצוואר הרחם באמצעות קתטר, ומנפחים אותו במים, הבלון המנופח יוצר לחץ על צוואר הרחם שיכול לגרום לשחרור הורמונים הגורמים לריכוך צוואר הרחם ולהופעתם של צירים.

החסרון הוא שהיולדת נמצאת במצב מאוד לא נוח ואף קיימת סכנה להתפתחות זיהומים.

סטריפינג – הרופא או המיילדת מעבירים את אצבעם דרך צוואר הרחם ומורידים את קרומי השפיר מדופן הרחם. בשיטה זו אין התערבות בתהליך הלידה באמצעות חומרים, והיא די יעילה בפיתוח צירי לידה תוך 24 שעות.

החסרון שלה הוא שהיא יכולה להתבצע רק בשלב בו צוואר הרחם כבר פתוח.

פקיעת קרום מי שפיר – בניגוד לסטריפינג, השיטה הזו לא כואבת כלל, היא למעשה ניקוב קרום השפיר.

שיטה זו יעילה בזירוז הלידה, אך היא יכולה לגרום לכאב גדול כתוצאה מהתפתחות הצירים והפיכתם לעוצמתיים בזמן קצר מאוד. ובמקרה שהלידה לא התפתחה, שיטה זו מחייבת התערבויות נוספות.

לקריאה נוספת לחצו: סיבוכי לידה

פרוסטגלנדינים – הורמון שקיים ברירית הרחם וגורם להתפתחות צירים תוך כמה שעות. שיטה זו ניתן לבצע לבד בבית באמצעות החדרה של נר. אך שיטה זו לא תמיד עובדת.

שיטות אלטרנטיביות לזירוז לידה

עיסוי פטמות – הורמן האוקסיטוצין שגורם להתכווצויות הרחם קשור גם ליצירת החלב, ולכן עיסוי פטמות של כ-20 דקות יכול לשחרר את ההורמון ולזרז את תחילת הלידה.

קיום יחסי מין – בנוזל הזרע, כמו ברירית הרחם, קיים ההורמון פרוסטגלנדינים שגורם לריכוך צוואר הרחם מה שיכול להניע את הלידה. כמו כן, בעת אורגזמה מופק ההורמון אוקסיטוצין שיוצר התכווצויות ברחם שיכולות להתפתח לצירים.

לקריאה נוספת: קיום יחסי מין בהריון

שתיית שמן קיק – ניתן לשתות את השמן, כשתי כפות, מעורבב במיץ תפוזים. השמן מגרה את המעיים ובדרך כלל יעיל ביצירת צירים, אך יש לו חסרון גדול, והוא יצירת פעולת מעיים אינטנסיבית.

תנועה – טלטולי אגן ופעילות גופנית כמו הליכה, יוגה בהריון או שחייה יכולים גם כן לזרז צירי לידה.

מדיטציה – המתח הרב לקראת הלידה עלול לעכב את התפתחות הלידה. הרפייה, הירגעות, רפלקסולוגיה או עיסוי הריון, הן פעילויות נהדרות להרפיית המתח שיכולות גם להביא את הלידה המיוחלת.

איך יודעים אם זירוז הלידה יצליח?

ישנם גורמים רבים שבהם תלויה הצלחתו של זירוז הלידה כאשר הגורם הראשון הוא הבשלות והמוכנות של צוואר הרחם.

לצורך הערכת סיכויי ההצלחה של זירוז הלידה רופאים יבדקו את הפתיחה של צוואר הרחם, את המחיקה, האם מיקום צוואר הרחם קדמי או אחורי, גובה החלק המוביל ורכות צוואר הרחם. מעבר לכך, הצלחתו של הזירוז תלויה בגיל ההריון, במספר העוברים, בניתוח קיסרי קודם ובשאלה האם זה הריון ראשון, שני או יותר.

מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המיילד במחלקת היולדות בבית החולים.