אנחנו כותבים בלשון זכר רק מטעמי נוחות. התקף זעם או טנטרום הנו חלק כמעט בלתי נפרד מהילדות. בנות ובנים כאחד. זה יכול לקרות בכל רגע, עם טריגר מינורי ולעיתים ללא סיבה שאתם מצליחים להבחין בה וכל הגהנום משתחרר בשניה.
הלכה למעשה, כנראה שאין הורה – אב או אם – שלא פגש התקף זעם ולא נאלץ להתמודד מול התקפי זעם של הילד/ה והמונח המקצועי הוא טנטרום. לא נעים אבל זאת המציאות ואיתה נתמודד הכי טוב שאפשר ובהחלט אפשר.
רגע. למה? מה קרה?
נשבעתם לעצמכם שלא תיקחו שוב את בן השנתיים לקניות, אבל החיים החליטו אחרת. ושוב זה קורה: אתם מסרבים לקנות למלאך הקטן והמתוק שלכם את החטיף שהוא דורש, והוא משתנה באחת, נשכב על רצפת הסופר בעודו הולם באגרופיו, בוכה וצורח, וכמובן מושך את תשומת הלב של הקונים האחרים שנועצים בכם מבטים כועסים או מרחמים.
אתם עומדים נבוכים מולו ומנסים לשמור על פאסון ועל מילים יפות, אבל יודעים שתיכף תצטרכו להחליט בין כניעה שתסיים את הסיפור הזה, לבין גרירה תקיפה החוצה של הילד הנאבק והמתפתל בידיכם, ואף אחד מהאפשרויות האלה לא מלבבת במיוחד.
לתופעה הזו, שאין כמעט הורה שלא חווה אותה, ויותר מפעם אחת, קוראים טנטרום, והיא מופיעה בדרך כלל בין גיל שנה לחמש. בטנטרום הכוונה היא להתקף זעם, אשר יכול לכלול בכי, צרחות, בעיטות, הקשתה של הגב (בעיקר כשמנסים להרגיע את הילד המשתולל), נפנוף בידיים, נפילה מכוונת על הרצפה, השלכת חפצים ובמקרים קיצוניים יש גם ילדים שעוצרים את נשימתם או מקיאים. במילים אחרות – הילד מאבד את זה.
התדירות של התקפי הזעם יכולה להשתנות, וכשהם מופיעים בתדירות גבוהה הם יכולים לסחוט מההורים הרבה כוחות. אבל כדאי לזכור שטנטרומים הם חלק נורמלי מההתפתחות והם מהווים את הדרך של הילדים להביע כעס ותסכול. אם תשכילו לפעול מול הטנטרומים, תוכלו לעזור לילדים שלכם להתמודד עם תסכולים ולדחות סיפוקים, מיומנויות שיעזרו להם מאוד בהמשך חייהם.
איפה עובר הגבול?
עם יד על הלב, הרבה פעמים בעיצומו של התקף טנטרום, בעיקר כשהוא מתרחש במקום הומה אדם, קשה לנו לראות באמת את הילד. לרוב נהיה שקועים ברחמים עצמיים ונחשוב לעצמנו: “למה הוא עושה לי זה? כאילו לא היה לי מספיק קשה היום”. אבל האמת היא, שגם לילדים התקף הטנטרום הוא לא תענוג גדול. הם לא עושים את זה בכוונה בשביל להקשות עלינו.
ילדים צעירים, בעיקר בין הגילאים 3-2 שם הטנטרומים מאוד נפוצים, עדיין רק מתחילים לפתח את הכישורים הרגשיים, השפתיים והחברתיים שלהם.
לא תמיד הם יודעים למצוא את המילים שיבטאו את הרגשות המתפרצים שלהם. בנוסף, זהו גיל בו הם רוצים לבחון את העצמאות שלהם ולנסות להיות כמה שיותר עצמאיים ולעשות דברים בדרכם. זה יכול להביא להרבה מאבקי כוח מול ההורים כשהם מגלים שהם לא יכולים לקבל או לעשות את כל מה שהם רוצים.
וכן, הילדים גם בודקים את הגבולות שלנו. זה לא מתוך מניפולציה או רוע, הם פשוט חוקרים את הדרך בה ההתנהגות שלהם משפיעה עלינו ועל אנשים אחרים (ולכן גם כל כך חשוב שנפעל בהתאם). גם ילדים גדולים יותר לא תמיד למדו לנהל ולווסת את הרגשות שלהם ולדחות סיפוקים. ובשביל זה אנחנו, ההורים, שם.
מעוררי טנטרום
התקפי טנטרום אמנם עשויים להתרחש אצל הטובים ביותר ובמגוון סיטואציות, לא רק כשהולכים לסופר או כשאומרים לילד שהגיע הזמן להיפרד מגן המשחקים, אבל יש כמה גורמים שעלולים להגביר את הסבירות להתקף טנטרום.
מזג – התקף טנטרום, וזה נכתב מניסיון, יכול לקרות גם לילדים השקטים והרגועים ביותר. אבל אם לילד יש מזג סוער, יש סיכוי שהוא יחווה יותר התקפי טנטרום. המזג משפיע על המהירות והעוצמה בה הילד מגיב לאירועים שמתסכלים אותו.
לחץ, עייפות וגירוי יתר – כשילדים נמצאים בסטרס, כשהם עייפים מדי אחרי יום ארוך או כשהם מרגישים מוצפים בעקבות חשיפה להרבה גירויים (למשל, באירוע רועש או בקניון הגדוש באנשים, באורות, בקולות ובחנויות העמוסות בפיתויים), זה מקשה עליהם לשלוט ברגשות שלהם ובהתנהגותם.
רגשות חזקים – רגשות כמו פחד, אשמה או כעס הם לפעמים פשוט יותר מדי עבור הילדים שלנו, וכשהם לא יודעים איך להתמודד איתם, הם פורקים אותם בהתקף טנטרום.
סיטואציות שלילדים קשה להתמודד איתן – ממש כשם שאנו המבוגרים אומרים לפעמים “בזה אני לא אעמוד”, גם לילדים קטנים יש סיטואציות שהם לא מסוגלים להתמודד איתן. מה שנראה עבורנו מינורי, עשוי להיות כמעט טראגי עבורם. למשל, כשילד אחר חוטף להם צעצוע אהוב.
מניעה והקלה: מה את/ה יכול/ה לעשות?
אין הרבה הורים שלא היו מוכנים לעשות הרבה [מאד] בשביל למנוע את התקפי הזעם האלה.
נגלה שהמצב יכול בהחלט להשתפר ואתם יכולים לתת לילד מגוון כלים שיעזרו לו להתמודד ולהירגע רגע לפני שכבר מאוחר מדי. למעשה, קל יותר למנוע התקפי טנטרום משאתם עשויים לחשוב, גם אם לא מדובר בהצלחה של 100% או על על פתרון מיידי, יש בהחלט מה לעשות והרבה לדעת.
הנה דוגמאות לכמה כלים שכדאי לנסות בבית או בסופר מרקט:
הימנעות ממצבים שגורמים לטנטרום – יש ילדים שנוטים יותר לטנטרומים במצבים מסוימים ואם זה המצב אצלכם, לא צריך להסביר. כדאי לנסות להימנע, במידת האפשר, מהטריגרים המוכרים לטנטרום. אם למשל יש לילד שלכם נטייה לטנטרום בזמן קניות, כי הוא רואה דברים שהוא מעוניין בהם ומתקשה לדחות סיפוקים, נסו ללכת לקניות בלעדיו. אם זה לא אפשרי, ודאו שהוא מגיע לקניות כשהוא שבע ורגוע והציעו לו מראש לבחור חטיף אחד בזמן הקניות.
הימנעות ממצבי סטרס ועודף גירויים – טנטרומים, כאמור, הם הרבה פעמים תוצאה של לחץ, גריית יתר והצפה. אם למשל הילד שלכם נמצא כל היום בגן ומיד אחר כך נפגש עם חברים או הולך לחוגים, יכול להיות שהוא זקוק לזמן רגוע אתכם, שיכול לעזור למנוע את ההתקף הבא.
הקפידו שהילד יחוש בנוח – ילדים רבים נוטים לטנטרומים כשהם עייפים או רעבים. נסו להימנע ככל האפשר מסיטואציות כאלה. הקפידו לקחת תמיד כריך או חטיף כשיוצאים מהבית כדי למנוע התקפי זעם שנובעים מרעב, והימנעו מיציאה לסידורים כשהילד עייף.
היו מודעים לרגשות של הילדים – אם תשימו לב לרגשות של הילדים ותהיו מודעים אליהם, תוכלו לעתים לחוש בסימנים מקדימים עוד לפני שהתקף הזעם מגיע. זה יכול לאפשר לכם לשוחח עם הילד על רגשותיו ולתת לו לפרוק אותם לפני שהם מחמירים, או פשוט להסיח את דעתו.
שוחחו עם הילדים על רגשותיהם – נכון, כשהילד בעיצומו של התקף טנטרום זה אולי לא הזמן המתאים לשיחות נפש על רגשות. אבל כדאי לנצל זמנים רגועים (וגם זמנים בהם הילדים כועסים או עצובים אך לא עד כדי טנטרום) כדי לשוחח עם הילדים על הרגשות שלהם ולעזור להם לתמלל אותם. למשל – “אני מבינה שאתה מתוסכל מכך שהמגדל התפרק. מה אתה חושב שנוכל לעשות על מנת שהוא לא יתפרק שוב?
חזקו התנהגות חיובית – שבחו התנהגות טובה ועודדו את הילד כאשר הוא מתנהג כראוי ומנסה להרגיע את עצמו לפני התקף זעם. יש ילדים שהתקפי הזעם עבורם הם דרך לא מודעת להשיג תשומת לב מההורים. ילד שמקבל תשומת לב על התנהגות חיובית ירגיש פחות צורך למשוך את תשומת הלב של ההורים בהתקפי זעם.
תנו לילדים לבחור – כאשר אתם מציעים לילדים בחירה בין שתי אפשרויות הראויות בעיניכם (“את רוצה ללבוש את החצאית האדומה או את המכנסיים הסגולים?”) אתם נותנים להם תחושה של שליטה שמפחיתה את הצורך בהפגנת עצמאות דרך מאבקי כוח.
טנטרום בזמן אמת
איך מתמודדים מול התקף זעם בלתי נשלט של הילד? זוהי שאלת מיליון הדולר שמעסיקה כל הורה. התקף הזעם כבר כאן, איך מתמודדים איתו באופן שיפתור את הבעיה ויקטין את הסיכוי שהיא תישנה?
ישנן גישות ותפיסות מגוונות בכל הנוגע להתמודדות הראויה והרצויה במקרים של טנטרום וכל הורה צריך לפעול בהתאם לצו מצפונו, תוך הקפדה על כמה כללים יסודים שיעזרו להתמודד מול הדרמה הגדולה.
ראשית, הישארו רגועים, או לפחות העמידו פנים שאתם כאלה. נשמו כמה נשימות עמוקות אם צריך. דברו אל הילד בקול שקט ורגוע, ללא צעקות וללא תחנונים.
אנחנו יודעים שקל לומר וקשה ליישם, אבל כשההורה נשאר רגוע זה עוזר לו לשלוט במצב וגם נותן לילד תחושה של ביטחון וגבולות. מלבד זאת, יש כאן עניין של דוגמה אישית, אם הילד מאבד את זה עדיף לתת לו דוגמה של התנהלות שקולה ורגועה מאשר לאבד את זה בעצמכם.
סמכות הורית חשובה בהחלט ולכן הישארו סמכותיים. להישאר רגוע ושליו אין פרושו להיכנע לגחמות של הילד. אם התקף הזעם נובע מכך שהוא מעוניין במשהו שאתם לא רוצים או יכולים לספק לו, אל תתקפלו.
הישארו רגועים ועקביים, כי אם בסופו של דבר תתקפלו, זה יראה לילד שהוא מקבל תגמול על התקף הזעם ויהווה מתכון בטוח לחזרה של התקפי זעם בעתיד.
אל תכבירו במילים כי גם ככה אף אחד לא באמת מקשיב לכם. כשהילד נמצא בעיצומו של התקף טנטרום, הסברים ארוכים לגבי הסיבה בגללה הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה רק יעצבנו אותו יותר. הסבירו לו בקצרה את הסיבה לסירוב שלכם ונסו להסיח את דעתו במשהו אחר. אחרי שהילד יירגע תוכלו לחנך אותו ולהסביר לו.
בזמן התקף הטנטרום הוא כמעט ולא מקשיב ועסוק בעיקר בהתפרצות ובדרמה – זה לא הזמן לחנך אותו.
חשוב מאד להכיר ברגשות של הילד ולא רק בזמן התקף טנטרום. תמללו את הרגש של הילד ותנו לו הכרה. למשל “זה מאוד מאכזב אותך שלא השגנו את הצעצוע שרצית”. ההכרה נותנת לילד הרגשה שרואים אותו ועוזרת במקרים רבים למנוע יציאה משליטה.
הטיפ הבא לא יתאים לכל הורה אבל בהחלט שווה לנסות: תנו להתקף הזעם לחלוף. המתינו בצד, ברוגע ובסבלנות, היו שם לצד הילד אבל אל תתערבו, אל תכעסו ואל תנסו להרגיע. פשוט תהיו שם איתו בהתקף הזעם עד שהוא נרגע.
אם הילד שלכם עלול לפגוע בעצמו או באחרים בזמן טנטרום, אחזו בו חזק וקחו אותו למקום שקט ובטוח כדי להירגע.
ילדים גדולים אפשר לשלוח לחדרם בזמן התקף טנטרום. אפשר לומר להם לחזור אחרי שהם ישובו לשלוט במעשיהם ובהתנהגותם. בדרך זו מעבירים אליהם את השליטה וגורמים להבין שהם אחראיים למצבם.
עוד כמה טיפים להורים
במידה והתקף טנטרום מתרחש בזמן שאתם מחוץ לבית התעלמו מתגובותיהם של אנשים אחרים – זה פשוט לא רלוונטי וחסר חשיבות. אנשים רבים שופטים בקלות הורים שלילדיהם יש התקף זעם, ועשויים לנעוץ מבטים לא נעימים, לגלגל עיניים או להעיר הערות.
סביר להניח שמעולם לא היו להם ילדים או שהם כבר שכחו מה זה להתמודד עם התקף טנטרום של ילד קטן. לכן, העצה הטובה ביותר היא פשוט להתעלם מעוברי אורח ולא לייחס להם חשיבות.
קבלו את זה שלא הכל בשליטתכם ואל תשפטו את ההורות שלכם בעקבות הטנטרומים של הילד. אתם אנושיים וכך גם הילדים שלכם והתמודדות עם טנטורומים היא במקרים רבים חלק בלתי נפרד מההורות.
אל תצחקו על הילד ואל תחקו אותו. במקרה כזה עלולה להתווסף לתחושת הכעס שלו גם התחושה הלא רצויה שלא מכבדים אותו.
טנטרומים מאוד מתישים וסוחטים רגשית גם עבור הילד, אבל תוכלו להתעודד מכך שהם לא יימשכו לנצח. עם השנים, ככל שהילד ילמד יותר לווסת את רגשותיו וככל שאוצר המילים שלו ישתפר והוא יצליח להביע את רגשותיו במילים וכך התקפי הטנטרום יילכו ויתמעטו.
קריאה נוספת: מה התינוק מנסה להגיד כשהוא בוכה?
