לידה מכשירנית כשמה כן היא, לידה המבוצעת בסיוע של מכשירים להוצאת התינוק מהרחם. לידה מכשירנית מתבצעת במקרים בהם התינוק מתעכב בתעלת הלידה, ואז ישנן שתי שיטות לסיוע: לידת ואקום ולידת מלקחיים.
מכשירים אלו מקבלים שימוש בשלב צירי הלחץ, שהוא השלב השני בלידה. שלב צירי הלחץ הינו בעייתי עבור נשים החלשות מדי ללחוץ את התינוק כלפי חוץ.
כמו כן, שימוש במכשירים יכול להלקח בחשבון במקרים בהם התינוק מראה סימני לחץ או מצוקה עוברית. לידה מכשירנית איננה מצב אותו ניתן לחזות זמן רב מראש או לתכננו אלא רק כמה ימים או אפילו שעות בודדות לפני הלידה עצמה.
מתי נאלצים לבצע לידה מכשירנית?
קיימות מספר סיבות לביצוע לידה מכשירנית, בין אם מדובר בלידת וואקום ובין אם מדובר בלידת מלקחיים.
סיבות אלו יכולות לנבוע בשל קושי אצל האם או אצל העובר:
- במקרים בהם האם הינה בעלת סיכון למחלת לב או מחלת ריאות, הסיכון יכול להביא לצורך בביצוע לידה מכשירנית.
- לידה מכשירנית יכולה להיות מומלצת על ידי הרופאים לאישה אשר עברה היפרדות רשתית בעין.
- במקרים של תשישות כללית הנגרמת מהלידה עצמה, כלומר כשהאם מרגישה עייפה ולא מוצאת את הכוחות לדחוף את העובר החוצה.
- סיבה נוספת לקיום לידה מכשירנית הינה מצוקה עוברית, המצריכה חילוץ מהיר של העובר.
- לביצוע לידה מכשירנית יש לעיתים סיבות גבוליות בהן קיים סיכון בריאותי כלשהו. דוגמה למצב כזה היא כאשר הראש ממאן לצאת אף על פי שישנה פתיחה גמורה ולכן, על מנת להמנע מניתוח קיסרי, תבוצע לידה מכשירנית.
- הסיבה הנפוצה ביותר כיום לביצוע לידה מכשירנית הינן מתן אפידורל ליולדת, המשפיע על שרירי אגן הירכיים ומחלישם וכן על תחושת הצירים.
- תנוחה לא נוחה או לא בטיחותית של התינוק עלולה להביא להמלצה לקיום לידה מכשירנית.
- מצב בו התינוק אינו מקבל די חמצן, מצב המעמיד אותו בסיכון חיים או בסכנה לנזק מוחי קבוע.
- מצב בו התינוק מונח וכפות רגליו מושטות קדימה או שהוא מצוי במנח עכוז.
השיקולים בבחירת לידה בעזרת וואקום?
לידת וואקום הינה שיטה יחסית חדשה אשר נמצאת בשימוש החל משנת 1957. הוואקום, או בשמו העברי, שולפן הריק, הינו משאבה ממנה יוצא צינור גומי בעל ידית משיכה וגביע עשוי מתכת או פלסטיק.
אלמנט הוואקום הוא שמאפשר את משיכת התינוק כלפי מטה ואל מחוץ לרחם האם. בלידת וואקום כוח השאיבה נקבע על ידי הרופא כאשר בזמן הצירים עצמם – האם לוחצת כלפי חוץ.
קראו גם על: צירי ברקסטון היקס – הגוף מכין את עצמו ללידה
השיקולים בבחירה לשימוש בוואקום מושפעים מנתונים כגון: ארץ ביצוע הניתוח (בארה”ב ובאנגליה המלקחיים מקבלים שימוש נרחב יותר ואילו בסקנדינביה שיטת הוואקום היא הפופולארית) וכן בהתאם למיומנות הצוות המבצע ולניסיון הרפואי שלו.
התומכים בלידת וואקום גורסים כי לידת מלקחיים מעמידה את היילוד בפני סכנת חבלות. הוואקום הינו בין השיטות הפופולאריות כיום בשל פשטות השימוש בו. כמו כן, במקרים בהם שימוש במלקחיים הינו מסוכן, לידת וואקום הינה האופציה הטובה ביותר.
השיקולים בבחירת לידה בעזרת מלקחיים?
לידת מלקחיים הינה שיטה שהומצאה אי שם במאה ה-16 על ידי דוקטור צ’מברלין ומלבד שינויים קלים לא נערכו בה רפורמות גדולות במאתיים השנים האחרונות.
לידת מלקחיים הינה מצב בו שתי כפות מתכת מוחדרות לנרתיק ואוחזות בראשו של התינוק, כאשר הרופא מושך את העובר החוצה בזמן ציר.
ללידת מלקחיים ישנו צורך שיתקיימו כמה תנאים בו זמנית: על צוואר הרחם להיות פתוח לחלוטין, שלפוחית השתן צריכה להיות מרוקנת, שלפוחית המים פקועה ונדרש מצג ראש או מצג פנים של העובר ושראשו נמצא קרוב לפי הנרתיק.
קראי בהרחבה על: כל מה שצריך לדעת על זירוז לידה
לידת מלקחיים אינה מהווה כיום את האופציה העדיפה דווקא בין שיטות לידת מכשירים אולם היא מבוצעת כאשר ישנו צורך בשליטה על אופן הוצאת הראש בביצוע לידת עכוז וכן במקרים של לידת פג, בהם יש צורך להגן על ראשו של היילוד.
מדוע עדיפה לידה מכשירנית מניתוח קיסרי?
המכשור הרפואי והנטייה הרווחת בחברה לפנות דווקא לביצוע ניתוח קיסרי בימינו אינה מעידה על הלגיטימיות או הבטיחות שבצעד זה בהכרח.
לידה מכשירנית, הן אם מדובר בלידת וואקום והן כאשר מדובר בלידת מלקחיים, הינה לידה בטוחה יותר, בייחוד כאשר ראשו של התינוק מצוי בתעלת הלידה, ומדובר בתהליך הקרוב יותר לדרך הטבע.
ניתוח קיסרי הינו האופציה מועדפת רק במקרים בהם ראשו של היילוד נמצא גבוה במעלה תעלת הלידה ואינו קרוב לפתח הנרתיק.
למעשה, עד לפני עשור ויותר היה מקובל לבצע גם לידות מכשירניות במקרים בהם הראש היה ממוקם גבוה יחסית אולם בשנים האחרונות בוצעו לידות מכשירניות במקרים אלו רק כאשר הראש היה נמוך מאד.
סיכונים ופגיעות אפשריות בלידה מכשירנית לאם
לידה מכשירנית, על אף היותה פתרון יעיל במקרים של סיבוכי לידה, אינה חפה מאפשרויות של נזקים הן עבור האם והן עבור התינוק.
לידות מכשירניות עלולות לגרום לאם קרעים בנרתיק, בצוואר הרחם ובשלפוחית השתן. לידה מכשירנית יכולה להגדיל את הסיכויים של התפרצויות שטפי דם תת-עוריים ולבעיות אחרות ושונות, כאלה הנגרמות כתוצאה מחתך גדול בנרתיק.
סכנות נוספות הינן קרעים חיצוניים בתעלת הלידה המערבים את פי הטבעת ועלולים לגרום לנזק בלתי הפיך דוגמת חוסר יכולת לשליטה על הסוגרים. יחד עם זאת אין להסיק מביצועה של לידה מכשירנית כי גם הלידה הבאה תצטרך להיות כזו.
סיכונים ופגיעות אפשריות בלידה מכשירנית לתינוק?
תינוק יכול להיפגע במהלך לידה מכשירנית מכמה סוגים שונים של פגיעות, בין אם מדובר בחבורות שטחיות על פניו ובין אם מדובר בשברים או סדקים בגולגולת, שטפי דם תת עוריים ואפילו נזקים למוח.
חשוב לקרוא: סיבוכים בלידה? מידע על זכויות של נפגעי רשלנות
נזקים נוספים העלולים להגרם במהלך לידה מכשירנית הינם שריטות ופצעים בקרקפת, דימומים או שברים בקרקפת וסיכון לדימום ברשתית. בלידת מלקחיים ישנו סיכון לפגיעה עצבית בפניו של העובר.
יש לזכור, יחד עם זאת, כי לידה מכשירנית הינה האופציה הטובה ביותר במקרים של סיבוכים בלידה ובמקרים רבים היא מצילה את היילוד ממוות.
רוב גורמי הסיכון ללידה מכשירנית אינם תלויים באשה או בתנאים סביבתיים ולכן קשה מאד להגיע להקטנת הסיכוי ללידה מכשירנית. יחד עם זאת, ניתן לסייע לתהליך הלידה באמצעות עבודה עם הגוף, גם במצבים של מתן אפידורל ליולדת.
שימוש נכון בתנוחות גוף ולחיצות בנקודות הלידה הנכון הינן פעולות שביכולתן לסייע לתהליך הלידה ולהמנעות מצורך של לידה מכשירנית. רצוי להימנע ממתן אפידורל במינון גבוה סמוך לשלב צירי הלחץ.
הימנעות משימוש באפידורל לקראת שלב הלידה השני וכן סיועה של תומכת לידה יכולים לשפר את הסיכויים להימנע מלידה מכשירנית.
כמו כן פעולות מרגיעות ומודעותה של היולדת לשלבי הלידה השונים, מוכנות נפשית ופיזית, שיתוף פעולה עם הרופאים ושמירה על סף חרדה נמוך – כל אלו יכולים להגדיל את הסיכויים להמנע מלידה מכשירנית.
גורמים נוספים המסייעים בהימנעות מלידה מכשירנית הינם כושר גופני בתקופה שלפני הלידה והמנעות מעלייה עודפת במשקל.
קראי על: דיאטה ותזונה מאוזנת ובריאה בהריון
