לדעת יותר על מצוקה עוברית

מצוקה עוברית היא מונח מקיף לכל המצבים בהם קיימת בעיה באספקת החמצן לעובר בעת שהותו ברחם. מצוקה עוברית מאופיינת בקצב לב לא תקין של פחות ממאה פעימות לדקה או האצה בדופק של יותר ממאה שמונים פעימות בדקה ובירידה בתזוזות העובר.

הסיבות השכיחות ביותר למצוקה עוברית הן כאשר מתרחשת היפרדות שליה כבר במהלך ההריון או כתוצאה מקשר או פגיעה בחבל הטבור, אז נוצר מחסור באספקת הדם לרחם וכתוצאה העובר סובל מחוסר בחמצן, דבר שעלול לגרום לבעיות חמורות כמו שיתוק מוחין, מומים בלתי הפיכים ואף למוות של העובר.

במידה ואישה הריונית קיבלה מכה בבטנה, התעלפה או חוששת כי ישנה ירידה בתנועות העובר עליה לפנות לבית החולים לבדיקות מקיפות.

תנועות העובר בתוך הרחם הם המדד הוותיק והאמין ביותר לבדוק האם העובר במצב בריאותי תקין. החל מהשליש השני, רוב הנשים מתחילות להרגיש את תנועות העובר אשר הולכות ומתחזקות בהדרגה ומגיעות למקסימום בשבוע ה-32 של ההריון.

לאחר מכן התנועות יורדות בהדרגה ולקראת השבועות האחרונים של ההריון, לעובר הגדול יש פחות מקום לזוז בתוך הרחם, ולכן אחרי שבוע 36 לעיתים נשים מפסיקות להרגיש את רוב תנועת העובר, שינוי זה גורם לחששות אצל אמהות רבות שלא יודעות מה המצב הבריאותי של העובר.

שימי לב! ניתן לבדוק ולהרגיש את תנועות העובר בבדיקה ביתית פשוטה: עלייך להיות רגועה ולשכב על הצד, אם במשך חצי שעה את חשה בשלוש תנועות או במשך שעה בכארבע תזוזות, סימן שהתינוק במצב תקין.

ניתן לאבחן מצוקה עוברית באמצעות בדיקת פרופיל ביופיזיקאלי שמאפשרת באופן ישיר לאבחן מצוקה של התינוק.

פרופיל ביופיזיקאלי BPP, בודקת את מצבו של העובר ברחם ואת הסיכון למוות תוך רחמי.

לקריאה נוספת: שימור דם טבורי

בבדיקה זו בוחנים את מצב העובר דרך בדיקת אולטרה סאונד ובדיקת מוניטור עוברי NST.

בדיקת האולטרה סאונד – נמשכת כ-15 דקות ובה בוחנים מספר מאפיינים כמו תנועות גוף, במהלך הבדיקה יש לראות לפחות 2 תנועות של העובר. מאפיין נוסף הוא תנועות נשימה של העובר, במהלך הבדיקה אם העובר נושם במשך 20 שניות, יש לראות לפחות פעם אחת מתיחה של הגפה. מאפיין חשוב נוסף הוא כמות של כ-16 עד 20 סנטימטרים של מי שפיר ברחם.

בדיקת מוניטור עוברי NST – בודקת את דופק העובר. הבדיקה מתבצעת על ידי חיבור האישה למוניטור במשך כ-20 דקות, במהלך הבדיקה יש לראות 2 עליות בדופק, אשר נמשכות כל אחת כ-15 שניות. מטרת הבדיקה היא לאבחן באופן רגעי את מצב העובר, לכן אם אין שתי האצות במשך 20 דקות, הבדיקה תמשך על מנת לבדוק האם מדובר במצוקה עוברית או במקרה חד פעמי שלא מעיד על מצוקה.

קצב הלב הבסיסי של העובר נע בין 120 ל-160 פעימות לדקה. כאשר הדופק הוא איטי יותר הסיבות לכך הם חוסר חמצן, הפרעות בלב העובר או בגלל מתן של תרופות שונות.

כאשר הדופק של העובר הוא מעל ל-160, הדבר מעיד על זיהום וחום של האם או העובר, אנמיה אימהית או עוברית או עקב שימוש בתרופות שונות.

כאשר בדיקת המוניטור העוברי תקינה ויש זיהוי של תנועות העובר בבטן וכמות תקינה של מי שפיר, מצבו של העובר תקין ואין צורך לעבור בדיקת פרופיל ביו פיזיקאלי מלאה. אמנם ניתן לבצע בדיקה זו משבוע 24 להריון, אך מומלץ לעבור מוניטור עוברי רק במהלך השבועות האחרונים להריון.

מקוניום במי השפיר – כשיש פקיעה של מי השפיר, הצבע התקין יהיה שקוף ונקי, אך אם המים המקוניאליים יהיו בצבע עכור, זהו דבר המצביע על המצאות מקוניום או הצואה הבסיסית של העובר, עוד סימן המורה על מצוקה עוברית.

מהם הגורמים להיווצרותה של מצוקה עוברית?

סוכרת היריון היא אחת הסיבות למצוקה עוברית, כאשר רמת הסוכר בדם גבוהה ואז קיים הצורך לאזן את רמת הסוכר גם על ידי תרופות.

קיראי בהרחבה על: רשלנות במעקב הריון

יתר לחץ דם הוא גורם סיכון מרכזי במצוקה עוברית, כ- 44% מהמקרים של היפרדות שליה נגרמים עקב יתר לחץ דם.

היפרדות שליה, מצב בו מעטפת השליה נפרדת מהרחם, היא גם אחת הסיבות השכיחות ביותר לדימום בשליש האחרון של ההריון המהווה סיכון גם לאם וגם לעובר.

תשניק סב לידתי או אספיקציה, הוא סיבוך המתרחש כתוצאה מפגיעה באספקת הדם או החמצן לעובר לאורך זמן.

תפקידו של חבל הטבור הוא להעביר דם, חמצן ויטמינים ומינראלים מהאם לעובר, לחבל הטבור משמעות גדולה במצבו התקין של העובר ולכן כאשר קיים חוסר תיפקוד של חבל הטבור הדבר מהווה סכנה ממשית לבריאות העובר. מחסור בחמצן לאורך זמן ללא התערבות חיצונית עלול לגרום לנזקים בלתי הפכים.

במהלך הלידה האם מחוברת למוניטור אשר עוקב אחר מצבו של התינוק בשלבי הלידה השונים, כאשר מתרחשת מצוקה עוברית, ניתן לנסות ולשנות את תנוחת העובר כמו כן האם תקבל תוספת חמצן.

קירא בהרחבה על: לידת עכוז

כיצד יש לנהוג במקרה של מצוקה עוברית?

במידה ומתעורר צורך דחוף לחלץ את העובר מן הרחם בכדי שלא יתרחש תשניק סב לידתי ניתן לבצע לידה מכשירנית באמצעות ואקום או מלקחיים וגם על ידי ניתוח קיסרי.

התערבות הצוות הרפואי בתהליך הלידה, יעשה בהתאם לחומרת מצב המצוקה בו שרוי התינוק. האפשרויות הם לידה מכשירנית כגון לידת וואקום או מלקחיים או לידה בניתוח קיסרי.

לידה מכשירנית
כאשר הלידה מתקדמת וצוואר הרחם פתוח ומחוק לחלוטין, ניתן יהיה באמצעות מלקחיים או שולפן ואקום לחלץ את העובר דרך תעלת הלידה. ההליך כרוך בסיכון לעובר וליולדת ועל כן דורש מיומנות גבוהה.

לקריאה נוספת: סיבוכים בלידה

בלידת ואקום מצמידים כיפת גומי לראשו של התינוק הכיפה מחוברת לצינורית ובעזרת משאבת ואקום מושכים אותו החוצה. בכדי למנוע נזק לגולגולת ניתן לבצע אך ורק שלושה נסיונות.

בלידת מלקחיים מחדירים לנרתיק אביזר דמוי מלקחיים, אשר מחזיק  את ראשו של העובר משני צדדיו. תוך כדי ציר ובעזרת הדחיפה של היולדת, ימשך העובר החוצה בעזרת המלקחיים.

ניתוח קיסרי
כאשר העובר נמצא במצוקה אך לא ניתן לבצע לידה מכשירנית, יבצעו לידה קיסרית בה גם התינוק וגם השליה יוצאו מתוך חתך רוחבי שיבוצע בבטן וברחם.

לקריאה נוספת באתר: רשלנות רפואית בלידה