הליכי פונדאות בישראל

פונדקאות מהווה אחד הפתרונות להבאת ילד לעולם עבור זוגות המתקשים בכך, מסיבות שונות –  גופניות ונפשיות.

הערך המוסף שמציעה הפונדקאות לעומת אפשרויות אחרות דוגמת אימוץ או תרומת זרע, טמון בעובדה שבאמצעות אם פונדקאית, המשכירה את רחמה לנשיאת ההריון, יוכלו בני הזוג להביא לעולם ילד ביולוגי משלהם – בשר מבשרם.

מעמד חוקי של פונדקאות בישראל

מדינות שונות מנהיגות חוקים והסדרים מגוונים לגבי הפונדקאות, ולא קיימת מדיניות אחידה בתחום. ישנן מדינות ליברליות, המתירות פונדקאות לא רק לזוגות נשואים,כי אם לקשת רחבה של מבקשים – רווקים, זוגות חד מיניים וכן זוגות שאינם נשואים. מדינות אחרות מתירות פונדקאות אך מחילות הגבלות שונות בהקשרה וישנן מדינות המטילות טאבו מוחלט על מוסד הפונדקאות.

בישראל זכתה הפונדקאות להכרה חוקית לפני למעלה מעשור, כאשר התקבל בהתערבות בג”צ חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור, הסכם ומעמד היילוד), התשנ”ו – 1996 (להלן: “החוק”), לאחר שנים של מאבקים משפטיים בסוגיה.

הפונדקאות המוכרת ומאושרת כיום בישראל הינה פונדקאות מלאה – בה נושאת האם הפונדקאית ברחמה עובר שנוצר מביצית וזרע של הזוג הביולוגי או מזרע של האב ותרומת ביצית.

החוק אינו מכיר באופציית הפונדקאות החלקית בה נעשה שימוש בביצית של האם הפונדקאית.

החוק מסדיר את תחום הפונדקאות בארץ ומפרט את תנאי ההסכם הנכרת בין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית, במסגרתו נותנת הפונדקאית את הסכמתה להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ומתחייבת לשאת את ההריון עבור הזוג ולמסור את הילד להוריו לאחר הלידה.

ההורים הביולוגיים מתחייבים לשאת בתשלומים חודשיים לאם הפונדקאית לכיסוי ההוצאות הרפואיות והוצאות אחרות הכרוכות בתהליך וכן מסדיר ההסכם היבט של פיצויים אפשריים.

לקריאה נוספת: הסכם הורות לקראת הלידה

ההסכם נכנס לתוקפו רק לאחר קבלת אישורה של ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, אשר בוחנת את תוכנו ומתרשמת ממוכנות הצדדים לקיים את תנאיו, והוא תקף לפרק זמן של  18 חודשים.

שלבי תהליך הפונדקאות

עמידה בתנאי הסף – על בני הזוג המבקשים להתחיל בתהליך נדרש לעמוד בתנאים הבאים: בגירים, תושבי ישראל, ללא קשר משפחתי לאם הפונדקאית. הפונדקאית צריכה להיות אשה בגילאי 38 – 22, אם חד הורית (קרי, ילדה בעבר אך אינה נשואה) ובת דתה של האם הביולוגית.

קבלת אישור ראשוני וחתימה על הסכם ההתקשרות – ועדה מאשרת מיוחדת מטעם משרד הבריאות מעיינת במסמכים הרפואיים ובוחנת את גילם, מצבם המשפחתי והסוציואקונומי של בני הזוג.

מאוחר יותר עובר הזוג ראיון פסיכולוגי אצל איש מקצוע מהתחום. הועדה מראיינת גם את הפונדקאית המיועדת. הרכב הועדה כולל ייצוג של שלושה חברים לפחות מכל מין, ובין חבריה נמנים רופאים מתחומי הגניקולוגיה והרפואה הפנימית, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי,משפטן המשמש נציג ציבור וגורם דתי-  בהתאם לדתם של המעורבים בתהליך. הועדה מקיימת את ישיבותיה בדלתיים סגורות וחל איסור על פרסום תוכן הדיונים.

החלטות הועדה מתקבלות ברוב קולות ומתועדות בכתב. המפגש בין הפונדקאית המיועדת, אשר עברה מיונים קפדניים לצורך התאמתה לתהליך, נערך בדרך כלל על ידי סוכנויות המתווכות בין הצדדים תמורת תשלום.

מומלץ לקרוא גם על: הפריה מלאכותית

סוכנויות אלה אחראיות על תהליכי המיון וההתאמה ומסייעות בהסדרים הרפואיים והמשפטיים. בסיום המפגש מנסחים הצדדים הסכם התקשרות, הטעון אישורה של הועדה מטעם משרד הבריאות, אשר ההסכם נחתם בפניה.

תהליך ההתקשרות כולו מלווה בייעוץ משפטי של עורכי דין, המאמתים את פרטי הצדדים ואת תצהיריהם בדבר רצונם להתקשר בהסכם הפונדקאות.

השלב הרפואי – ממועד חתימת ההסכם מתחיל התהליך של השגת ההריון, אשר כולל טיפולי השראת ביוץ לאם הביולוגית והשבחת זרע לאב, שאיבת ביציותיה של האשה והפריתן (במתכונת של הפריה חוץ גופית) והחזרתן לקליטה והשתרשות ברחם האם הפונדקאית.

צו הורות – לאחר הלידה מוציא בית המשפט צו רשמי הקובע כי ההורים הביולוגיים הם הורי היילוד. האם הפונדקאית אינה רשאית לחזור בה מההסכם ולדרוש את הילד לחזקתה אלא בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת מטעמי הגנה על טובת הילד ושלומו.

פונדקאות והפן ההלכתי

השאלה המרכזית שמעלה סוגיית הפונדקאות הינה למי שייך הילד הלכה למעשה? האם לאם הביולגית אשר תרמה את הביצית או לאם הפונדקאית אשר נשאה את היילוד מהלך תשעת חודשי ההריון? בהיבט הדתי – במידה והפונדקאית אינה יהודיה ותיחשב לאם, הרי שהילוד יצטרך לעבור גיור.

בנוסף, מתעוררת מגבלה של קשרי חיתון בין ילדיה הביולוגיים של הפונדקאית לילד אותו הרתה במסגרת הליך הפונדקאות. בכדי להכשיר את מוסד הפונדקאות מציגים הרבנים צידוקים הלכתיים  מתוך הכתובים, אשר עברו אדפטציה למציאות ימינו:

למניעת חשש של ממזרות – על הפונדקאית המיועדת להיות חד הורית. בכדי להבטיח שמירת דת ישראל ביילוד חל על הפונדקאית חיוב להיות יהודיה ואת התהליך כולו מלווה איש דת, חבר מחברי הועדה, אשר אמור לבחון את אישור הבקשה מהאספקט הדתי. נוכח התרת הרבנים ובהנחייתם, נולדו בשנים האחרונות למשפחות דתיות בארץ מספר ילדים באמצעות מוסד הפונדקאות.

הרחבת מעגל האוכלוסיות היכולות לפנות לשירותי פונדקאות

אלטרנטיבת השימוש בשירותי אם פונדקאית פתוחה כיום לפי החוק רק בפני זוגות נשואים. מזה מספר שנים פועלת ועדה לשקילת פונדקאות גם עבור זוגות חד מיניים, לא נשואים, אנשים המבקשים לגדל ילד במתכונת חד הורית וכדומה.

בקיץ אשתקד הביע היועץ המשפטי מזוז התנגדות לפונדקאות של בני זוג מאותו מין בטענה, כי מדובר בסוגיה רגישה וכי החוק בנושא חדש עדיין ונוסח בקפדנות שאינה מתירה לעת עתה אפשרות של פונדקאות אלא לזוגות נשואים.

קיראו גם על: הפריה חוץ גופית ללא הורמונים

נוכח חוסר האפשרות בארץ, פונים היום זוגות חד מיניים לביצוע הליך של פונדקאות בהודו, מדינה אשר מוסד הפונדקאות בה התפתח לכדי תעשיה של ממש, הנתמכת מבחינה חוקית ורפואית ומציעה שירותי פונדקאות למערב במחירים זולים ואטרקטיביים.

פופולריות התופעה הביאה ליצירת מקצוע חדש – “מפיקי הריונות”, אשר משמשים גורם מתווך בין ארגוני הפונדקאות בהודו לבין המעוניינים בתהליך מהארץ.

למידע נוסף בנושאי פונדקאות: אמהות פונדקאיות מהודו