טיפולי פוריות

כל מה שכדאי לדעת על בעיות פריון וטיפולי פוריות

דרכם של בני זוג המבקשים להביא ילד לעולם עשויה לעיתים להיות רצופת מכשולים פיזיים ורגשיים ולהימשך הרבה מעבר לתשעת חודשי ההריון גופו.

לא אחת מוצא עצמו זוג אשר לא נתקל בבעיות בעבר וסבר כי הכל תקין מבחינה פיזיולוגיות, מתמודד עם קשיים בלתי צפויים להשיג להריון – אשר מקורם וסיבתם אינה ברורה תמיד, אך הם מוגדרים כבעיות פוריות.

ההגדרה הרפואית קובעת, כי בני זוג אשר אינם מצליחים להיכנס להריון לאחר שנה של נסיונות ספונטניים, נחשבים כבעלי בעיות פריון ומומלץ להם לפנות בשלב זה לבדיקה וייעוץ אצל רופא מומחה לטיפולי פוריות.

קיימת גם תופעה המכונה “עקרות שניונית”, במסגרתה, בני זוג שהצליחו להשיג הריון ספונטני בעבר נתקלים בקשיים בהבאת ילד נוסף לעולם.

בירורים ובדיקות לקראת טיפולי פוריות

בבחינת הגורמים המעכבים את ההצלחה להשיג להריון, יידרשו הגבר והאשה לעבור בדיקות שונות.

האשה תתבקש לבצע בדיקות דם לבחינת הפרופיל ההורמונלי שלה ותעבור בדיקות אולטרסאונד לבחינת פוריותה ולמידה על מאגר הביציות המצוי בשחלותיה, איכותן והתפתחותן לאורך מחזור הביוץ.

בהמשך ייתכן שתתבקש לבצע גם צילום רחם – לבדיקת מבנה הרחם והימצאות שרירנים, ציסטות ופוליפים המונעים קליטה והשתרשות של ההריון בואו מהווים גורם להפלות חוזרות.

הגבר יתבקש לבצע ספירת זרע, בכדי לאמוד על כמות תאי הזרע שהוא מייצר וטיבם. בהתאם לממצאי הבדיקות  ימליץ הרופא המטפל, מומחה ברפואת פריון, על פרוטוקול הורמונלי מתאים לבני הזוג.

קיראו בהרחבה על: בעיות פוריות בקרב גברים

טיפולי פוריות הורמונאליים

הטיפול בבעיות פוריות מבוסס בעיקרו על זריקות של הורמונים משרי ביוץ (גונדוטרופינים – Gonadotropic Hormone), שתפקידם לעודד את השחלות לייצר מספר רב של ביציות, ועל הורמונים המיועדים לגרום להתפתחותן והבשלתן הסופית של הביציות.

לאורך הטיפול ההורמונלי תתבקש האשה לבצע בדיקות דם לבחינת רמות ההורמונים בגופה ובדיקות אולטרסאונד לבחינת התקדמות התפתחות הזקיקים והבשלתם לביציות, בדיקת עובי רירית הרחם ופרמטרים אחרים, המלמדים על בשלות הרחם לקליטת הריון.

קיראו גם על: הפריה חוץ גופית ללא הורמונים

הבדיקות יתבצעו בפרקי זמן תכופים, כמעט מדי יום, בכדי לתזמן במדויק את תקופת הביוץ, בה יתחולל המפגש בין הזרע לביצית – בין אם בדרך של יחסי מין בין בני הזוג או על ידי הזרעה מלאכותית (I.U.I) – במהלכה מושבח זרעו של הגבר ומוחדר באמצעות צנתר לרחמה של  האשה בימי “חלון הביוץ”.

במידה ובחלוף מספר חודשים לא יושג ההריון המיוחל גם בדרך זו, יעברו בני הזוג באחד מבתי החולים או המכונים הפרטיים פרוצדורה של הפריה חוץ גופית (I.V.F) – במסגרתה נשאבות ביציות משחלותיה של האשה בהרדמה כללית ומופרות על ידי זרע הגבר (לאחר השבחה).

את הביציות המופרות מדגירים בתנאי מעבדה, וכעבור כמה ימים מחזירים מספר עוברים מופרים לקליטה ברחם, באמצעות קטטר דק, המוחדר לצוואר הרחם.

הטיפול בהורמונים מבוסס בעיקרו על ניסוי וטעיה – הרופא המטפל מנסה פרוטוקולים של טיפול אשר הוכיחו הצלחה בקרב נשים אחרות בעבר, אך אין לדעת כיצד תגיב כל אשה לטיפול נתון ומהו המינון ההורמונלי האפקטיבי עבורה.

לכן, זוג המתחיל בתהליך של טיפולי פוריות נדרש לסבלנות רבה, נחישות ואורך רוח כדי להתמודד עם הקשיים והתסכולים לאורך הדרך.

בנוסף, קיימות אפשרויות רבות של טיפולים אלטרנטיביים לבעיות אי פריון:

אפשרויות אחרות להבאת ילד לעולם

כאשר איכות ביציותיה של אישה פגומה או כאשר טיב זרעיו של הגבר לוקה בחסר, עולות על הפרק אפשרויות של תרומת ביצית ותרומת זרע – המעלות שאלות הלכתיות ומוסריות.

באשר לתרומת ביצית – מרבית הרבנים מתירים את ההליך ומכירים בו כדרך למימוש הורות, כאשר קיימת מחלוקת הלכתית לגבי זהותה של האם.

גישה אחת קובעת, כי הנתרמת היא האם, מכיוון שהיא זו הנושאת את הולד בבטנה ואחראית לגידולו וחינוכו. גישה אחרת טוענת, כי תורמת הביצית היא האם, כיוון שהפיחה נשמת חיים בעובר.

קיימים בני זוג המוכנים לחצות יבשות וימים בכדי לממש את רצונם להיות הורים ושוקלים אף אופציות של הבאת ילד בדרך של פונדקאות או אימוץ.

קיראו בהרחבה על: אם פונדקאית מהודו

גורמים נוספים המשפיעים על כניסה להריון

לבד מהפן הגופני, נודעת השפעה מכרעת לגורמים סביבתיים בנסיונות להשיג הריון. אינטנסיביות החיים, תזונה, עייפות וסטרס בעבודה לצד לחץ משפחתי וסביבתי המופעל על הזוג להביא ילד, נכנסים אף הם לתמונה והופכים אותה סבוכה ומורכבת יותר.

לקריאה מורחבת בנושא: תזונה ופוריות

הקושי מתחדד בקרב האוכלוסיה הדתית – שם מושם דגש על מצוות “פרו ורבו”, כאשר משפחות מרובות ילדים הינן מחזה רווח ונפוץ במגזר הדתי והחרדי.

לאורך התהליך כולו חשוב מאד לשמור על תמיכה זוגית ולחשוב באופן אופטימי וחיובי, לדאוג לרגעי הפוגה ופנאי מהטיפולים האינטנסיביים, לקחת בחשבון התמודדות עם תופעות לוואי בעקבות נטילת ההורמונים ולהתכונן גם לאפשרות של הריון מרובה עוברים, השכיח יותר לאחר טיפולי פוריות.

מתעניינת בהריון בגיל מאוחר? קראי על הריון אחרי גיל שלושים

מערכת יומן הריון

Share
Published by
מערכת יומן הריון

Recent Posts

בדיקת NIPT חשובה לכל אישה בהריון!

בדיקת NIPT היא בדיקה המיועדת לבדוק DNA עוברי בדם האם לצורך אבחון תסמונות גנטיות כבר…

2 שנים ago

יתרונות ברורים מול חסרונות מועטים: צ’יפ גנטי

נתחיל מהשורה התחתונה, בדיקת צ'יפ גנטי חשובה לכל אישה ובכל הריון, ללא יוצא מן הכלל.…

2 שנים ago

מוטציה דה נובו: למה זה קורה ולמה כל כך חשוב לאבחן בהריון?

משפחה ענקית של מוטציות גורמת לאינספור תסמונות ומחלות והן נקראות מוטציות דה נובו או בעברית…

3 שנים ago

המלצה ברורה וחשובה: בדיקת צ’יפ גנטי בכל הריון!

הריוניים? מזל טוב! אתם ודאי נרגשים ומלאי ציפייה, ומכיוון שאתם סומכים על רפואת המאה ה-21…

3 שנים ago

טנטרום – זה התקף הזעם של הילד/ה!

אנחנו כותבים בלשון זכר רק מטעמי נוחות. התקף זעם או טנטרום הנו חלק כמעט בלתי…

3 שנים ago

המשמעות האמיתית של בדיקת צ’יפ גנטי בהריון

אנחנו כאן למטרה אחת עיקרית: להעלות את המודעות הציבורית לגבי חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי…

3 שנים ago