לא אחת, הריונות אשר מתפתחים באופן תקין, תוך ביצוע מעקב הריון מקיף כנדרש, מסתיימים בנזקים גופניים לאם וליילוד בעקבות רשלנות במהלך הלידה.
עילת רשלנות רפואית עשויה להתעורר הן כאשר המדובר בלידה טבעית, לידה מכשירנית או באמצעות ניתוח קיסרי, ותנאי שנגרמו לאם היולדת או לרך הנולדים נזקים משמעותיים, בשל כשלים בטיפול הרפואי בזמן הלידה.
רשלנות רפואית בלידה מוצאת ביטויה במעשה או במחדל של הרופא המיילד או הצוות הרפואי בקשת רחבה של תרחישים המתפתחים במהלך הלידה, ובהם:
- אי אבחון מצוקה אמהית או עוברית ועיכוב בהגשת טיפול רפואי הולם
- חוסר התערבות בתהליך הלידה הטבעי שעה שיש בכך צורך או לחילופין ייזום החלטה על ביצוע לידה מיוחדת, כאשר ניתן היה להמשיך בהליך לידה טבעית ובעקבות כך נגרמו נזקים לאם או לעובר.
- ביצוע בלתי מיומן של אופני לידה מיוחדים: לידות מכשירניות – ואקום או מלקחיים, לידת עכוז או ניתוח קיסרי.
- חוסר השגחה אחר הידרדרות אפשרית במצבה של האם לאחר הלידה, אשר עשוי להוביל במקרים החמורים אף למוות והיעדר מעקב מתאים אחר נשים יולדות, אשר הריונן נחשב בסיכון גבוה.
לידה הנה הליך דינאמי, המצריך ערנות ושימת לב של הצוות הרפואי למצבם של האם והעובר באמצעות ניטור ומכשור מתאים ושינוי תוכנית הלידה בהתאם להתפתחותה.
בנוסף, נדרשת התאמת סוג ואופן הלידה בהלימה למצג העובר ברחם אמו ולמצבים של הריונות מרובי עוברים, יילודים במשקל לידה גבוה או נמוך, יילוד אישה, הסובלת מרעלת הריון או סוכרת הריון וכדומה.
אם נגרמו לך ולתינוק/ת נזקים בזמן הלידה, הגעת למקום הנכון, ובסקירה שלפניך ננסה להסביר מתי קיימת עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית בלידה.
רשלנות רפואית בשיטות לידה מיוחדות
נסיבות מסוימות, טרם הלידה או במהלכה, מצריכות ביצוע לידה מיוחדת באופן אשר נקבע מראש או התערבות בתהליך הלידה תוך כדי התקדמותו.
בין המצבים המובילים לכך נמנים: מצג מסויים בו מצוי העובר ברחם אמו, היסטוריה רפואית בעייתית של האם דוגמת מחלות לב או נשימה, תופעות בריאותיות עקב ההריון, כמו רעלת הריון או סוכרת הריון וכן מקרים של סיבוכים בלידה.
לקריאה נוספת: הסכנות במצב של היפרדות שליה
רשלנות בלידה מיוחדת מוצאת ביטויה בחוסר מיומנות ומקצועיות של הרופא המיילד או הצוות הרפואי בחדר הלידה, תוך הפרת חובת הזהירות וסטיה מסטנדרט הרופא הסביר, הנדרש מרופאים בתחום זה.
דוגמאות:
לידת עכוז
לידה מסוג זה מבוצעת לעיתים לעובר אשר מצוי ברחם במצג עכוז – כשעכוזו ולא ראשו מוביל לכיוון צוואר הרחם ופתח הנרתיק. במהלך הלידה מבוצעת שליפה של התינוק החוצה כשרגליו מגיחות לפני הראש. לידה באופן זה נחשבת מסוכנת יותר לעובר ורשלנות עשויה להיגרם באי ביצועה ברמת המיומנות הנדרשת.
רשלנות בלידה מכשירנית, ואקום או מלקחיים
מבוצעת מסיבות הקשורות באם, כמו עבר רפואי של מחלות לב או ריאות, לצורך הקלה במאמץ הכרוך בלידה או מסיבות הקשורות ביילוד – מצוקה עוברית, הדורשת חילוצו המהיר וכן מצגים ומנחים ברחם, אשר מקשים או מאיטים הליך של לידה טבעית.
ההחלטה על ביצוע לידה מכשירנית מתקבלת במהלך הלידה עצמה, בהתאם לנסיבות, כאשר הבחירה בין לידה באמצעות ואקום או מלקחיים נתונה בידי הרופא המיילד, על פי העדפתו ונסיונו. עילת רשלנות רפואית בלידה מכשירנית מתבססת על מעשים או מחדלים שונים.
טרם ביצוע לידה מכשירנית
קבלת החלטה מוטעית או מוקדמת על בחירה באופן יילוד זה במקום לידה טבעית או ניתוח קיסרי, בעטייה נגרם נזק גופני לאם או לעובר או כאשר לא התמלאו התנאים הפיזיולוגיים שיש לוודא התקיימותם לפני לידות מסוג זה. במהלך הלידה עצמה, ביצוע הלידה בחוסר מיומנות, שהסבה נזקים לאם ולעובר וכן היעדר רישום רפואי מפורט של התהליך.
ניתוח קיסרי
מבוצע מסיבות הקשורות באם או בעובר, כניתוח אלקטיבי מתוכנן מראש או כניתוח חירום, כאשר חל סיבוך או עיכוב בתהליך הלידה הטבעי.
ניתוח קיסרי, אשר אינו מבוצע במיומנות הדרושה, עלול לגרום לסיבוכים רפואיים דוגמת דלקות ברחם, דימומים, הידבקויות בבטן, שעשויות להוביל לחסימת מעיים, היווצרות קרישי דם ותסחיפי ריאה ולהקים עילה לתביעת רשלנות.
מאחר ומדובר בניתוח מתעוררת סוגיית השגת הסכמה מדעת – אי עמידה בדרישה זו, כאשר הרופא לא סיפק ליולדת הסבר מקיף אודות התהליך הצפוי לה, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו והציג בפניה חלופות טיפול אפשריות נוספות, עשויה לבסס עילת רשלנות.
בנוסף, קיימת חשיבות מוגברת למעקב אחר החמרה אפשרית במצבה הגופני של היולדת, אשר עלול להידרדר כתוצאה מתופעות המתפתחות לאחר הניתוח, כמו תסחיף ריאה או קריש דם ולסכן את חייה.
נזקים העלולים להגרם לתינוק עקב רשלנות הרופאים:
- תינוק אשר נקלע למצוקה עוברית, שלא אובחנה וטופלה במועדה וסבל בעקבות כך מהיעדר אספקת חמצן עשוי ללקות בשיתוק מוחין או פיגור שכלי.
- לידות ואקום ומלקחיים, המבוצעות באופן רשלני, חושפות את התינוק לסיכון של גרימת שברים בגולגולת, דימום תוך מוחי, נזק לעצבי הפנים וכן פיגור או שיתוק מוחין.
נזקים העלולים להגרם ליולדת עקב רשלנות רפואית בניהול הלידה:
- קרע ברחם, בצוואר הרחם או בנרתיק.
- דלקות וזיהומים.
- היפוך הרחם – מצב בו השיליה תפוסה בכרום הרחם וחבל הטבור נמשך על ידי הצוות הרפואי. מקרה כזה מסכן מאד את האם ומצריך להחזיר את הרחם בהקדם למקומו.
- תסמונת אשרמן – היווצרות הידבקויות בחלל הרחם לאחר לידה כתוצאה מפעולה רשלנית, אשר בעקבותיה נותרו שאריות שליה ברחם לאחר הלידה. התסמונת עלולה לגרום לזיהומים ולנזק בלתי הפיך לרחם עד הצורך בכריתתו, אגב פגיעה בפוריות האישה.
- רשלנות בלידות מכשירניות עשויה לגרום קרעים בנרתיק ובצוואר הרחם, שטפי דם תת עוריים, דלקות ונזק לשלפוחית השתן וכן לפגוע בתפקוד שרירי רצפת האגן.
לצערנו הרב ישנן עוד מגוון דוגמאות חמורות למקרים של רשלנות בלידה, ובכל מקרה של ספק, לא אמור להיות לך ספק ומגיע לך לקבל תשובות ברורות.
מה עושים כשיש ספק לרשלנות?
כפי שכתבנו, אם יש לך ספק לגבי פגיעה אפשרית במהלך הלידה, של האם ו/או של התינוק/ת שנולד/ה, המקרה מצריך בחינה ובדיקה מקצועית, וראוי לפנות למשרד עורכי דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, במטרה לבדוק את המקרה.
הייעוץ המשפטי בכל הנוגע למקרי רשלנות רפואית, לפחות במשרדי הדין הבודדים שמתמחים בתחום, ניתן ללא עלות ובמסגרתו עורך הדין יבדוק את השתלשלות האירועים בזמן הסמוך ללידה, בחדר הלידה ובתקופת ההתאוששות ממנה. כמו כן, עורך הדין יעריך את היקף הנזקים שנגרמו לאם היולדת ולתינוק, שכן במקרים בהם לא נותר נזק משמעותי והגם שהרופאים התרשלו, לרוב לא תהיה הצדקה כלכלית להגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.
חשוב להגיע לפגישה עם עורך הדין כאשר ברשותך מסמכים רפואיים שאותם קיבלת בעת השחרור מבית החולים לאחר הלידה, וכל מסמך רפואי אחר הרלוונטי למקרה. ברוב המקרים עורך הדין יעתיק את מלוא התיעוד הרפואי ממועד הלידה ויעביר אותו לעיונו של מומחה רפואי בתחום המיילדות, על מנת שיחווה את חוות דעת ראשונית לגבי איכות הטיפול הרפואי שניתן במועד הלידה.
סביר שבשלב הזה, עורך הדין יוכל כבר להעריך האם קיימת עילה להגשת תביעה והאם אכן נפלת קורבן למקרה של רשלנות רפואית בלידה, שאז יעלה הצורך לפנות להליך משפטי.