יולדות רבות, בעיקר בהריון ראשון, חוששות לאחר להגיע לחדר הלידה, ובקרב יולדות לעתיד נפוצות שאלות כמו: מתי להגיע לבית החולים, כיצד לזהות צירים או לידה מתקרבת? מאמר זה מפרט את הסימנים הגופניים המבשרים את בוא הלידה.
מהם הסימנים המבשרים כי הלידה מתקרבת?
ירידת מים
פקיעת קרום מי השפיר וירידת מי שפיר בתוכם צף העובר, הם סימנים מובהקים לתחילת הלידה, וב-20 אחוזים מן הלידות הם מקדימים את הצירים.
ירידת המים יכולה להיות מורגשת לפעמים רק כטפטוף דק שמרטיב את התחתונים, אם הם ירדו מחלקו העליון של שק מי השפיר, או כשטף בנרתיק אם הם ירדו מחלקו התחתון של השק. במקרה האחרון רצוי להגיע יותר מהר לבית החולים.
למי השפיר ריח אופייני שמזכיר נוזל זרע, אבל לפעמים אפשר להתבלבל בין ירידת מים ודליפת שתן, בעיקר כשמדובר בטפטוף. ההבדל הוא שבירידת מים אי אפשר לשלוט על ידי כיווץ שרירים, ובדליפת שתן כן.
רצוי במידת האפשר לבחון את המים ולראות אם הם צלולים או עכורים. מי שפיר עכורים מעידים על נוכחות מקוניום – צואה עוברית – ומצריכים הגעה מידית לבית החולים. ירידת מי השפיר מראה שהעובר חשוף לזיהומים מהעולם החיצון, ולכן אם לא החלו צירים תוך 48 שעות יש לזרז את הלידה.
צירים
צירים הם התכווצויות של שרירי הרחם, המיועדים לקצר, או למחוק, ולהרחיב את צוואר הרחם, לשחרר את הפקק הרירי, ובהמשך לסייע ביציאת התינוק. חשוב להבדיל בין צירים מדומים, היכולים להופיע עד שבועיים לפני הלידה, לצירים אמיתיים. 80 אחוזים מהלידות מתחילות בצירים.
להבדיל מצירים מדומים (צירי ברקסטון היקס) שיכולים להיעלם לאחר מנוחה, צירים אמיתיים מתרחשים לאורך זמן ואינם נפסקים עד ללידה. הם מופיעים במרווחי זמן סדירים אותם רצוי למדוד בעזרת שעון, ונעשים תכופים, ארוכים וחזקים יותר ככל שעובר הזמן.
כל ציר מתמשך 45 שניות לפחות – בעוד שצירים מדומים יכולים לעיתים הימשך פרק זמן קצר יותר. חשוב למדוד ולרשום את תדירות ומשך הצירים: באיזו שעה הופיע כל ציר וכמה נמשך.
בהתחלה יכולים הצירים להופיע כל חצי שעה בערך, עד לצירים אשר מתרחשים מידי 3-8 דקות, אשר מעידים על התקרבות הלידה ושהגיע הזמן להגיע לחדר היולדות. אם הופיעו צירים במרווח של 6 דקות למשל, ואחר כך 10 דקות – סימן שמדובר בצירים מדומים.
במקרים נדירים של לידה חפוזה, עוצמת הצירים גדולה למרות שהם אינם תכופים מספיק, והלידה עשויה להתפתח מהר יותר, כך שעדיף לצאת לבית החולים מוקדם יותר. בכל מקרה עליך להיות רגישה לעוצמת הצירים ולפעול בהתאם.
דרך נוספת להבדיל בין שני סוגי הצירים הוא על פי המיקום שלהם בגוף. צירים מדומים מורגשים בעיקר בבטן התחתונה ובמפשעה. צירים אמיתיים מורגשים במה שנשים רבות מתארות בתור חגורה שסובבת מהגב אל הבטן התחתונה.
גם אם הצירים אמיתיים, הלידה לא תתרחש בציר הראשון או השני – בייחוד לא בלידה ראשונה שלרוב מתמשכת יותר זמן – כך שאפשר לחכות מעט ולבדוק מה קורה.
מיעוט תנועות עובר
תנועות העובר מעידות על חיוניותו וירידה בהן עלולה להראות שמשהו אינו כשורה. תדירות תקינה של תנועות עובר צריכה להיות לפחות 3 בחצי שעה, כולל תנועות קטנות. אם הרגשת ירידה בתנועתיות העובר יש לגשת מיד לבית החולים לבדיקת מוניטור.
קיראי בהרחבה בנושא: סיבוכים אפשריים במהלך הלידה
הריון עודף
הריון שנמשך מעבר לשבוע 40 מתרחש בערך ב-10 אחוזים מהלידות. במקרה זה יש להגיע למרפאה באופן סדיר כדי לבדוק את מצב העובר במוניטור.
מעבר לשבוע 41 נוהגים לבצע זירוז לידה, מחשש להזדקנות השיליה, מצוקה עוברית, והופעת ריכוז גבוה של מקוניום במי השפיר, שעלולה להזיק לריאות העובר אם ישאף אותן לתוכו.
הפרשה בגלל פקיעת הפקק הרירי
הפקק הרירי אוטם את צוואר הרחם מן העולם החיצון ומגן על הרחם והעובר מפני זיהומים. השתחררותו יכולה להיות מורגשת כהפרשה צמיגית שקופה, ולעיתים מלווה בדימום קל שצובע אותה בצבע אדמדם-חום.
ההפרשה הנלווית לירידת הפקק הרירי אינה מעידה בהכרח על תחילת הלידה, אם כי היא יכולה להתרחש בתחילת הלידה עצמה – או מספר ימים לפני כן. לא צריך עדיין להגיע לחדר לידה, רצוי לארוז כבר את התיק אם טרם עשית זאת.
דימומים
דימום כבד יותר הוא נדיר ויכול להעיד על כך שהשלייה ממוקמת קרוב לצוואר הרחם, או על בעיה אחרת. במקרה של דימום משמעותי שמזכיר ווסת, יש לפנות בדחיפות לבית החולים, בכל שלב בהריון. הוא יכול להעיד על שליית פתח – שלייה הממוקמת בדיוק מעל צוואר הרחם, היפרדות שליה או פתיחה מהירה של צוואר הרחם.
עומדת ללדת? כדאי שתקראי כיצד שימור דם טבורי בלידה יכול להציל את חייו של תינוקך..
שלשול
פעילות מעיים מוגברת יכולה להתרחש בגלל השינויים ההורמונאליים פני הלידה, שאחד מתפקידיהם לנקות ולרוקן את הגוף על מנת לאפשר רתימה של כל המערכות לטובת הלידה ולהקל על יציאת התינוק. גם זה אינו סימן לתחילת הלידה, אבל מעיד על התקרבותה.
לסיכום: הסימנים שבעקבותיהם יש להתפנות לחדר הלידה הם: צירים סדירים ותכופים; ירידת מים; דימום משמעותי – כמו במחזור; וירידה בתנועות העובר. בכל מקרה, אם יש ספק כדאי להגיע לבדיקה בחדר הלידה.
לקריאה נוספת: מתי מחליטים על ביצוע חיתוך החיץ בלידה?
