השליה היא איבר הצמוד לדופן הרחם ומעביר את המזון, החמצן וחומרי הפסולת בין דם האם לדם העובר שבחבל הטבור. השליה אמורה “להיוולד” ולצאת בשלמותה מן הרחם כרבע שעה עד חצי שעה מתום לידת התינוק, בהשפעת הצירים. עם זאת, מוכר גם מצב נדיר ומסוכן בו שארית של השליה עלולה להישאר ברחם. מתי עלולה להימצא שארית שליה? שארית של השליה עלולה להיוותר כשהיא נטועה בדופן הרחם לאחר לידה קיסרית, לאחר הפסקת הריון יזומה, הפלה טבעית או הפלה דחויה, ואפילו אחרי לידה טבעית. לעיתים נוהגים רופאים לנסות לזרז את יציאת השליה בתומה של לידה טבעית על ידי משיכת חבל הטבור, מה שעלול לגרום להתנתקות חלק מהשליה. ההקפדה של הצוות הרפואי על הוצאת כל שאריות השליה בתום התהליך חשובה במיוחד בהתערבויות מלאכותיות כמו ניתוח קיסרי או הפלה יזומה. השכיחות של הישארות שליה היא הגבוהה ביותר בהפלות מלאכותיות, שם היא מתרחשת ב 1-2 אחוזים מכל ההפלות. תסמינים וסימפטומים החשד להישארות שליה יכול לעלות עקב דימומים בלתי סדירים או מוגברים, על ידי הופעת קרישי דם – שעשויים גם להיות בעצמם שאריות מההיריון – וכן על ידי הופעה של חום וכאבים אחרי הלידה או ההפלה. מצד שני, ירידה משמעותית בדימום הווסתי לאחר לידה או הריון יכולה אף היא להיות סימן להישארות שליה. אם הופיע אחד מהסימפטומים האלה יש לגשת לבדיקת אולטרסאונד או היסטרוסקופיה בהקדם האפשרי כדי לשלול אפשרות של הישארות שרידים מהשליה ברחם. ייתכן גם מצב של השארות שליה ללא סימפטומים, בייחוד אם הדבר התרחש אחרי לידה טבעית. כיצד ניתן לאבחן את קיומם של שאריות השליה? לאחר יציאת/הוצאת השליה מן הרחם, נהוג שהצוות הרפואי בודק אותה וויזואלית כדי להתרשם אם היא שלמה או לא. מלבד זאת, על מנת לוודא

צהבת ילודים היא מצב נפוץ בילודים ובעיקר בפגים. ניתן להבחין בצהבת לפי גוון העור גם בעין שאינה מקצועית. מהו ההסבר הרפואי לצהבת, כיצד מאבחנים צהבת ילודים ומהו הטיפול לתופעת צהבת ילודים? התשובות במאמר הבא. צהבת נגרמת במצב בו חומר בשם בילירובין המצטבר בגוף צובע את העור ואת לובן העין בגוון צהבהב. בילירובין הוא למעשה תוצר פירוק ההמוגלובין בדם בו כל מולקולה של המוגולובין אמורה להתפרק לארבעה אטומי ברזל. כאשר הפירוק אינו תקין, נוצר בכבד חומר הבילירובין שגוונו צהוב, והוא מופיע דרך הכליות והשתן המתגבר בדם ומוגדר כצהבת. צהבת ילודים מאבחנים על ידי בדיקת דם המראה את רמת הבילירובין אצל התינוק, וניתן אף לאבחן את הצהבת במהלך הלידה בהתאם לבריאות האם והעובר. במקרה וישנם סימנים לבעיות או מחלות כבד יש לאבחן ולבדוק את הסיכוי לצהבת אצל העובר על ידי בדיקת תפקודי הכבד אצל האם. קראי בהרחבה על: מידע על מעקב הריון – בדיקות, טיפולים ועוד… את צהבת היילודים ניתן לאבחן בנוסף על ידי סקירת אולטרסאונד, המסייעת לבדוק האם ישנם סימנים למחלה או באמצעות דיקור כבדי של היולדת שיכול לסייע באבחון מוקדם יותר של המחלה אצל העובר. שכיחות וסטטיסטיקה צהבת ילודים, כפי שהוזכר לעיל, שכיחה אצל ילודים ובעיקר אצל פגים ש-80 אחוזים מהם מפתחים את המחלה. לעומתם, גם תינוקות הנולדים בזמן ובמשקל תקין נוטים לפתח צהבת ילודים, וכיום האחוז של התינוקות החולים בצהבת עומד על מספר גבוה של כ-60 אחוזים מכלל התינוקות. קריאה מומלצת: לא לבד, גם אחרי לידה… צהבת ילידים נפוצה יותר אצל פגים משום שתהליך ההתפתחות אצל הפגים איטית יותר – דבר שיכול להשפיע על בעיות בפירוק ההמוגלובין ומכאן על צהבת. לילודים היונקים ישנה לעיתים סבירות

לא אחת, הריונות אשר מתפתחים באופן תקין, תוך ביצוע מעקב הריון מקיף כנדרש, מסתיימים בנזקים גופניים לאם וליילוד בעקבות רשלנות במהלך הלידה. עילת רשלנות רפואית עשויה להתעורר הן כאשר המדובר בלידה טבעית, לידה מכשירנית או באמצעות ניתוח קיסרי, ותנאי שנגרמו לאם היולדת או לרך הנולדים נזקים משמעותיים, בשל כשלים בטיפול הרפואי בזמן הלידה. רשלנות רפואית בלידה מוצאת ביטויה במעשה או במחדל של הרופא המיילד או הצוות הרפואי בקשת רחבה של תרחישים המתפתחים במהלך הלידה, ובהם: אי אבחון מצוקה אמהית או עוברית ועיכוב בהגשת טיפול רפואי הולם חוסר התערבות בתהליך הלידה הטבעי שעה שיש בכך צורך או לחילופין ייזום החלטה על ביצוע לידה מיוחדת, כאשר ניתן היה להמשיך בהליך לידה טבעית ובעקבות כך נגרמו נזקים לאם או לעובר. ביצוע בלתי מיומן של אופני לידה מיוחדים: לידות מכשירניות – ואקום  או מלקחיים, לידת עכוז או ניתוח קיסרי. חוסר השגחה אחר הידרדרות אפשרית במצבה של האם לאחר הלידה, אשר עשוי להוביל במקרים החמורים אף למוות והיעדר מעקב מתאים אחר נשים יולדות, אשר הריונן נחשב בסיכון גבוה. לידה הנה הליך דינאמי, המצריך ערנות ושימת לב של הצוות הרפואי למצבם של האם והעובר באמצעות ניטור ומכשור מתאים ושינוי תוכנית הלידה בהתאם להתפתחותה. בנוסף, נדרשת התאמת סוג ואופן הלידה בהלימה למצג העובר ברחם אמו ולמצבים של הריונות מרובי עוברים, יילודים במשקל לידה גבוה או נמוך, יילוד אישה, הסובלת מרעלת הריון או סוכרת הריון וכדומה. אם נגרמו לך ולתינוק/ת נזקים בזמן הלידה, הגעת למקום הנכון, ובסקירה שלפניך ננסה להסביר מתי קיימת עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית בלידה. רשלנות רפואית בשיטות לידה מיוחדות נסיבות מסוימות, טרם הלידה או במהלכה, מצריכות ביצוע לידה מיוחדת באופן אשר

במשך שנים רבות וארוכות חתכי חיץ היו פרקטיקה שגרתית בחדרי הלידה בכל העולם, אבל כבר יותר מ-12 שנים ידוע שאין באמת הוכחות שזה מועיל ברוב רובן של הלידות ומעבר לכך, הוכח כי חיתוך החיץ מגדיל את הסיכון לסיבוכים בלידה, פגיעה ביולדת ובכל מקרה מקשה על החלמתה. אז למה זה עדיין קורה בלא מעט לידות? ננסה לענות ולהסביר. חיתוך החיץ הנו הליך כירורגי המתבצע במהלך הלידה, אשר נועד להרחיב את פתח הנרתיק כדי לאפשר את יציאתו של התינוק לאוויר העולם. בלועזית מכונה חיתוך החיץ בשם אפיזיוטומיה ומדובר בהליך שבעבר בוצע כדבר שבשגרה כמעט בכל יולדת בלידתה הראשונה, אך עם השנים בעקבות מחקרים רבים שבדקו את הצורך, היעילות וההשלכות הנובעות מחיתוך החיץ במהלך הלידה, השתנתה הגישה וכיום נהוג לבצע חיתוך חיץ רק כאשר מתעורר במהלך הלידה צורך דחוף ובמקרים בהם התנאים אינם מותירים ברירה אחרת. חיתוך החיץ הינו חיתוך מבוקר העשוי למנוע נזקים ארוכי טווח ליולדת. החיתוך נפוץ יותר בקרב יולדות בלידתן הראשונה או כאשר מתעורר הצורך לבצע לידה מכשירנית כגון לידת מלקחיים או ואקום זאת על רקע מצוקת היילוד וכאשר מדובר בתינוק שמשקלו עולה על ארבעה קילוגרמים. אצל רוב הנשים בזמן ההיריון, הנרתיק מתרחב דיו כדי לאפשר את יציאת התינוק דרכו ללא כל קושי ממשי ובדרך כלל בלידות תקינות, היולדת סובלת מקרעים מדרגה ראשונה, כלומר מקרעים קטנים בלבד. אולם ישנם מקרים בהם מסיבות שונות לא נרשמת התרחבות אפקטיבית דיה של הנרתיק ובמהלך הלידה עלולים להיווצר קרעים גדולים, בדרגה שלישית ואף רביעית. במצב בו קיימת סכנה להיווצרות קרעים גדולים ובלתי מבוקרים אשר עלולים אף להגיע עד לפי הטבעת או לאזור הקליטוריס, חיתוך החיץ יתבצע במטרה למזער למינימום

גם במקרים בהם הריון מתפתח באופן תקין, עלולים להתרחש מגוון סיבוכים בלידה עצמה, סיבוכים שעלולים לסכן את שלום האם והעובר ומובילים לא אחת למצבי חירום, שבהם נדרש להגיש לאם ולתינוק טיפול רפואי דחוף ומקצועי ביותר, למנעית נזקים בלתי הפיכים. חשוב לציין כי מרבית הלידות אינן מתאפיינות בסיבוכים מיוחדים, בפרט אם קדם להן הריון תקין. אולם, ישנם מקרים בהם נדרשת התערבות רפואית ובסקירה שלפניך ניתן הסבר לגבי אופיים של הסיבוכים הנפוצים, הגורמים לסיבוכים והדרך הנכונה להתמודד מול סיבוך ככל שיהיה בזמן הלידה. לידות שעלולות להסתבך… לידת עכוז – כאשר התינוק מצוי ברחם במצג עכוז, קרי, כשעכוזו ולא ראשו נמצא בכיון צוואר הרחם והנרתיק. בלידה מסוג זה מבוצעת לעיתים שליפת התינוק החוצה כשרגליו יוצאות לפני הראש. מאחר ולידות עכוז נחשבות מסוכנות יותר לעובר, מעדיפים לבצע במקרים אלה ניתוחים קיסריים. לידה מכשירנית – ואקום או מלקחיים – מבוצעת מסיבות הקשורות באם, כמו אשה הסובלת ממחלת לב או ריאות והצוות מעוניין לחסוך ממנה את המאמץ הכרןך בלידה או מסיבות הקשורות ביילוד, כמו מצוקה עוברית, הדורשת חילוצו של העובר בזריזות וכן מצגי עובר ברחם, המקשים על לידה רגילה. ההחלטה על ביצוע לידה מכשירנית מתקבלת על ידי הצוות הרפואי במהלך הלידה עצמה, ובמידה ואינה גורמת ללידה בפועל מועברת האשה לניתוח קיסרי. ניתוח קיסרי – ניתוח קיסרי מבוצע מסיבות שונות, אמהיות ועובריות, כניתוח אלקטיבי  (מוזמן) או כניתוח חירום. סיבוכים אפשריים לאחר הניתוח: התפתחות חום, דלקות ברחם ובדרכי השתן, דימומים, דלקת ריאות ותסחיפי ריאה. בהמשך יכולות להיווצר הידבקויות בבטן, שעשויות להוביל לחסימת מעיים. לקריאה נוספת: לידת פג סיבוכים נוספים העלולים להתרחש במהלך הלידה חבלות אצל התינוק בעקבות הלידה – בתינוק שנולד לאחר לידה ממושכת עשויות להיגרם בצקות בראש, אשר

לכל הריונית יש פנטזיה על איך תיראה הלידה שלה. הפנטזיה הזו, בדרך כלל, כוללת שותפות פעילה של האם בתהליך הלידה, התרגשות למראה התינוק היוצא ומגע צמוד עם התינוק מיד אחרי הלידה. חדר ניתוח בדרך כלל לא נמצא בתסריט הלידה החלומית שלנו. אבל לפעמים המציאות לא תואמת את החלומות שלנו ולמעשה, כ-18% מהלידות בישראל הן לידות קיסריות, כאשר בארצות הברית המספרים הרבה יותר גבוהים ועומדים על 32%. בסופו של דבר ובמבט לאחור, לא באמת חשוב באיזו דרך יולדים, העיקר שהאם והתינוק יהיו בריאים. למרות זאת, ניתוח קיסרי עדיין מעורר חששות רבים והרבה שאלות. בדיוק בשביל זה הכנו מדריך שיפיג את החששות ויענה על כמה שיותר מהשאלות המרכזיות שמטרידות נשים רבות שבעתיד הקרוב אמורות ללדת בקיסרי. מה זה בעצם ניתוח קיסרי? ניתוח קיסרי הוא למעשה ניתוח במהלכו מבצעים שני חתכים, הן בבטן של האישה ההרה והן ברחם שלה, על מנת להוציא את התינוק אל אוויר העולם. הוא משמש אלטרנטיבה ללידה נרתיקית, כאשר מתעוררים קשיים בלידה או כאשר לידה טבעית עלולה לסכן את האם או את התינוק. הניתוח יכול להיות מתוכנן מראש, ניתוח אלקטיבי, ואז הוא מתבצע לרוב סביב השבוע ה-39 להריון אלא אם מדובר בניתוח קיסרי חירום, על מנת לתת לעובר מספיק זמן להתפתח כראוי. זה גם יכול להיות ניתוח חירום, במידה והתעוררו בעיות לפני או תוך כדי הלידה, שאז יש לפעול במהירות ולהעביר את האישה לחדר ניתוח – לצורך מניעת מצוקה עוברית וסיבוכים אחרים בלידה שעלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים. מצב שגרתי, הניתוח עצמו הנו קצר ביותר, פשוט לביצוע ומשך ההחלמה ממנו קצר ביותר. מתי חייבים קיסרי ומדוע? יש כמה וכמה

מבחן אפגר הנו מבחן בריאותי שמטרתו לוודא כי התינוק שזה עתה נולד, נמצא במצב בריא ותקין. המבחן מבוצע דקות ספורות לאחר הלידה וקרוי על שם הרופאה שהגתה אותו ד”ר וירג’יניה אפגר. אם לא היה ברור, זה המבחן הראשון שהתינוק עובר מרגע צאתו לאוויר העולם, והציון ניתן לו בהתאם למצבו הגופני, כפי שמוערך על ידי הרופא בחדר הלידה. הוא כולל חמישה מדדים שונים ומיועד לבדוק את מוכנותו ויכולתו של העולל, להסתגל לחיים מחוץ לרחם. במבחן משתמשים בבתי חולים  בכל העולם והוא אינו מצריך מכשור רפואי משוכלל. מבחן אפגר מבוצע שתי פעמים בסמיכות. המבחן הראשון מתבצע בדיוק דקה לאחר הלידה ואילו בפעם השניה הוא מבוצע כחמש דקות אחריו. במהלך הבדיקה נכללים חמישה סעיפים אשר תוצאות כל אחד מהם מקבלות ניקוד של בין 0-2 על פי מידת בריאותו של התינוק. קראי גם על: צהבת ילודים לאחר הלידה כיצד מחושב הניקוד במבחן? כאמור, הבדיקה מבוצעת פעמיים כך שהתינוק יכול לקבל לכל היותר עשר נקודות. ניקוד בסך של 7-10 נקודות מעיד על מצב תקין ובריא של הילוד. ניקוד שאינו מגיע ל-7 מעיד על תינוק שנמצא במצב רפואי שאינו מושלם, אולם מצבו אינו מצריך בהכרח עזרה רפואית מיידית. ניקוד שבין 4-6 מעיד על צורך בטיפול רפואי מסוים וממוקד. ניקוד הנמוך מ- 4 מעיד על צורך דחוף ומיידי בטיפול רפואי. כשמתקבל ציון נמוך, הטיפולים המקובלים הם שאיבת הפרשות, הוספת חמצן ובציון נמוך מאוד אף החייאה. קיראי בהרחבה על: סיבוכים אפשריים בלידה כעבור כ-5 דקות לאחר הלידה, נערך המבחן השני, מבלי להסתמך על תוצאות המבחן הראשון. המבחן השני מטרתו לשלול אבחונים אשר ניתנו בפעם הראשונה ונפתרו באופן מיידי באמצעות טיפול מקומי, כגון

מה הן הסיבות העיקריות שמובילות לכך שישנם הריונות שמסתיימים בלידה מוקדמת? האם אפשר לחזות כבר במהלך ההריון כי העובר צפוי להיוולד טרם זמנו כפג? איך נערכים ללידת פג ומה הם הסיכונים שחייבים לקחת בחשבון בלידה מוקדמת? האם תינוק/ת שנולד/ה בלידה מוקדמת נמצא/ת בבעיה מסכנת חיים? צוות המומחים של יומן הריון ולידה עונה לשאלות ומסביר את כל מה שחשוב לדעת לפני או אחרי לידת פג. לידת פג (Premature Infant) מתייחסת ללידת תינוק לפני השבוע ה-37 להריון. למרות שהריון מלא נמשך 40 שבועות, ולעיתים קרובות אף מעבר לכך, השבוע ה-37 נחשב לזמן בו האברים הפנימיים והמרכזיים התפתחו כהלכה ומאפשרים לעובר לשרוד באופן טבעי מחוץ לרחם. כיום ישנה התפתחות משמעותית בטיפול בפגים לאחר שיצאו לאוויר העולם, למרות שאין זה אפשרי עדיין למנוע לידה מוקדמת בשל הסיבות הרבות שעשויות להוביל אליה, אשר לרוב נותרות לא ידועות. ישנם מספר גורמים שעלולים להצביע על סיכון גדול יותר ללידה מוקדמת הנמצאים תחת הקטגוריה של הריון בסיכון גבוה, והם כוללים מחלות כגון סוכרת הריון, מחלות לב, זיהומים בדרכי השתן או במערכות אחרות, מחלת כליות, רעלת הריון, צוואר רחם מוחלש ועוד. קיראי בהרחבה על: היפרדות שליה עם זאת קיומה של מחלה כזו לא בהכרח תוביל ללידה מוקדמת, ולהפך – לידות מוקדמות רבות מתחילות בהריון בסיכון נמוך שלא נערך עליו מעקב מיוחד. למעקב צמוד בזמן ההריון ישנם יתרונות וחסרונות. היתרון הוא היכולת לזהות אם דבר מה משתבש בשלב מוקדם יותר, והחיסרון הוא ריבוי התערבויות רפואיות, לעתים שלא לצורך. בארצות הברית היו מקרים של רשלנות רפואית בלידה סביב אבחון לא נכון של לידה מוקדמת, ואי נתינת תרופות חשובות כגון זריקות להבשלת ראות העובר וכן הלאה, במקרים בהם הלידה משמשה לבוא. גם במקרה של אבחון,

מה אתן באמת יודעות על לידת עכוז או מצג עכוז? האם כל מקרה שבו התינוק במצג עכוז לפני הלידה יסתיים בניתוח קיסרי? האם לידה במצג עכוז אכן מהווה ערובה לסיבוכים מסוכנים ואם כן, כיצד ניתן להימנע מכל אותם סיכונים הכרוכים בלידת עכוז? לפי נתונים עדכניים שפרסם משרד הבריאות, רק כ-3% מההריונות מגיעים למועד הלידה במצג עכוז ומדי שנה, פחות ופחות תינוקות נולדים בלידת עכוז ולו בגלל הרצון של הרופאים להימנע מלידות אלו כמעט בכל דרך אפשרית. צוות המומחים של יומן הריון ולידה עונה לשאלות של הורים ומסביר את כל מה שחשוב לדעת. לידת עכוז היא לידה שאינה שכיחה בקרב יולדות, אך עדיין מדובר במושג שכדאי לדעת מהו בעיקר בשבועות הראשונים להריון על מנת להיות בשליטה ובמודעות מלאה. לידת עכוז היא לידה בה עכוז התינוק בזמן הלידה פונה כלפי פתח הלידה, להבדיל מלידה רגילה בה ראשו של התינוק הוא הראשון שיוצא מפתח הלידה. את לידת העכוז ניתן לגלות עד השבוע ה- 32 של ההריון, וזאת משום שהתינוק יכול לנוע בחופשיות ברחם עד התקופה הזאת. עובדה זו מאפשרת ליולדת להכין את עצמה ללידה מסוג זה, או לחלופין לנסות ולשנות את המצב. מומלץ לקרוא בהרחבה על: לידה מכשירנית לעיתים רחוקות ישנם מצבים בהם תינוקות מצליחים להתהפך לפני הלידה ובכך לאפשר לידה רגילה – אך לרוב תינוקות שנגלים בתנוחה זאת עד השבוע ה-32, נולדים בלידת עכוז. מהו מצג עכוז? מצג עכוז הוא התנוחה בה שרוי העובר לפני הלידה, וניתן לראות באולטרסאונד שלוש סוגים עיקריים של מצג זה: במצג הראשון השכיח ביותר שוקי וישבן העובר יוצגו בתחתית הרחם כך שירכי העובר כפופות כלפי הבטן – דבר המאפשר ברוב המקרים לידה רגילה.

לידה מכשירנית כשמה כן היא, לידה המבוצעת בסיוע של מכשירים להוצאת התינוק מהרחם. לידה מכשירנית מתבצעת במקרים בהם התינוק מתעכב בתעלת הלידה, ואז ישנן שתי שיטות לסיוע: לידת ואקום ולידת מלקחיים. מכשירים אלו מקבלים שימוש בשלב צירי הלחץ, שהוא השלב השני בלידה. שלב צירי הלחץ הינו בעייתי עבור נשים החלשות מדי ללחוץ את התינוק כלפי חוץ. כמו כן, שימוש במכשירים יכול להלקח בחשבון במקרים בהם התינוק מראה סימני לחץ או מצוקה עוברית. לידה מכשירנית איננה מצב אותו ניתן לחזות זמן רב מראש או לתכננו אלא רק כמה ימים או אפילו שעות בודדות לפני הלידה עצמה. מתי נאלצים לבצע לידה מכשירנית? קיימות מספר סיבות לביצוע לידה מכשירנית, בין אם מדובר בלידת וואקום ובין אם מדובר בלידת מלקחיים. סיבות אלו יכולות לנבוע בשל קושי אצל האם או אצל העובר: במקרים בהם האם הינה בעלת סיכון למחלת לב או מחלת ריאות, הסיכון יכול להביא לצורך בביצוע לידה מכשירנית. לידה מכשירנית יכולה להיות מומלצת על ידי הרופאים לאישה אשר עברה היפרדות רשתית בעין. במקרים של תשישות כללית הנגרמת מהלידה עצמה, כלומר כשהאם מרגישה עייפה ולא מוצאת את הכוחות לדחוף את העובר החוצה. סיבה נוספת לקיום לידה מכשירנית הינה מצוקה עוברית, המצריכה חילוץ מהיר של העובר. לביצוע לידה מכשירנית יש לעיתים סיבות גבוליות בהן קיים סיכון בריאותי כלשהו. דוגמה למצב כזה היא כאשר הראש ממאן לצאת אף על פי שישנה פתיחה גמורה ולכן, על מנת להמנע מניתוח קיסרי, תבוצע לידה מכשירנית. הסיבה הנפוצה ביותר כיום לביצוע לידה מכשירנית הינן מתן אפידורל ליולדת, המשפיע על שרירי אגן הירכיים ומחלישם וכן על תחושת הצירים. תנוחה לא נוחה או לא בטיחותית

כולנו מקוות שההריון יעבור בשלום ונחת ויום הלידה יגיע באופן טבעי ובמועד המשוער, אבל לפעמים זה לא קורה בדרף הטבע ואז עולה האפשרות לעשות זירוז לידה. משך ההריון מוגדר כ-40 שבועות ממועד הווסת האחרונה ועד למועד הלידה המשוער, כאשר מועד לידה תקין מוגדר בין השבוע ה-37 להריון לשבוע 42 ובדרך הטבע, אצל רוב נשים ההריוניות תתפתח לידה בין המועדים האלה ללא צורך בזירוז או התערבות חיצונית כלשהי. ומה עושים כאשר תהליך הלידה הטבעית מסרב להגיע למרות שההריון נמשך כבר כמעט 42 שבועות? זה בדיוק הזמן והמקום להתחיל לדבר על זירוז לידה ויכולות להיות כמה וכמה סיבות לצורך לזרז את הלידה. ישנן למשל סיבות הקשורות לעובר וביניהן מיעוט מי שפיר, ניטור דופק עוביר לא סדיר, מיעוט בתנועות העובר או עיכוב בגדילה התוך רחמית. מעבר לכך, ישנן סיבות הקשורות למצבה של האם ההריונית ובין השאר סוכרת הריון בלתי מאוזנת, בעיות בריאותיות שונות ומגוונות של האם, רעלת הריון ועוד. זירוז לידה פירושו נקיטת אמצעים להתחלת הלידה. ניתן לזרז את הלידה של אישה כשהיא כבר במצב של צירים אך הלידה עצמה מתעכבת, או ממש לגרום להתחלת הצירים ולהניע את תהליך הלידה, מקרה זה נקרא גם “השראת לידה”. ישנן שיטות שונות ומגוונות, קונבנציונאליות ואלטרנטיביות, לזירוז הלידה, אך יש לבצען רק בהוראת רופא. שיטות קונבנציונאליות לזירוז לידה פיטוצין – זהו חיקוי סינטטי של ההורמון אוקסיטוצין הניתן באמצעות עירוי. הפיטוצין גורם להופעת צירים חזקים וארוכים בבת אחת. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא הקושי של היולדת להתמודד עם הצירים החזקים, ולכן כמעט תזדקק לאפידורל. בנוסף לכך, הצירים הלא טבעיים לא תמיד גורמים לפתיחה אופטימלית של צוואר הרחם. השיטה הזו

מה דעתך על זריקת אפידורל רגע לפני הלידה? ניסית? עברת את החווייה? ילדת בלי אפידורל? אין זה באמת משנה איך תעני לכל אחת מהשאלות ששאלנו, העיקר שתדעי על מה בדיוק מדובר. מה עושה האפידורל לגוף שלך ולמה נהוג להשתמש בו בחדרי הלידה בישראל, כמו במדינות רבות ברחבי העולם. בסקירה שלפניך ננסה לענות לשאלות נפוצות ולהסביר את כל מה שחשוב לדעת לפני שמקבלים החלטה, בעד או נגד אפידורל בלידה. מקור שמה של זריקת אפידורל (Epidural) הוא מהחלל האפידורלי, שהינו החלל המקיף את תעלת העצבים של חוט השדרה, כאשר ניתן להבין כי הזריקה של החומר ניתנת ליולדת בסמוך לאיזור זה. מחוט השדרה יוצאים שלושה סוגי עצבים: עצבים דקים ששמם הסימפטתיים, ותפקידם לשמור על לחץ הדם. עצבי התחושה שתפקידם להעביר למוח את תחושת הכאב, והעצבים המוטוריים שתפקידם להניע את האיברים הוא גם העבה ביותר מבין השלושה. מהי זריקת אפידורל? זריקת האפידורל נועדה לשתק את עצבי התחושה מבלי לפגוע בעצבים המוטוריים (זריקת אילחוש – כמו הרדמה מקומית). באופן זה האישה היולדת לא תחוש כאב אך, תוכל להזיז את רגליה. בגלל השפעה מיידת של זריקת האפידורל על העצבים הסימפטתיים, הדקים ביותר, יש לאישה ירידה בלחץ הדם. בעית ירידת לחץ הדם נפתרת בעזרת מתן ליטר נוזלים לפחות דרך הווריד לפני הזרקת האפידורל. לקריאה נוספת: זירוז לידה לאחר הזריקה את תהיה במעקב מתמיד של מדידת לחץ הדם לנשים אם ירידה בכמות הטסיות (קרישת דם) לא מזריקים אפידורל לכן, עליה לבצע ספירת דם שבוע לפני הלידה כדי למנוע עיכובים מיותרים במתן זריקת האפידורל עד להגעת תוצאת הבדיקה בבית החולים. איך מתבצעת זריקת אפידורל בעת הלידה? בשלב הראשוני תתבקשי לשבת או לשכב כפופה