״אין מוזיקה, אין חיים״ אנחנו לא זוכרים מי אמר את זה, אבל בטוחים שאתם מזדהים. בניגוד למיתוסים רווחים שמופרכים בקלות, על הדעה המקובלת הבאה כנראה שאין באמת עוררין – עוברים שומעים כבר ברחם. אמהות רבות שמאמינות בכך, ובצדק, משמיעות לקטנצ׳יק מוזיקה, באינסטינקט אמהי מוצלח שמועיל רבות לעובר, הן ישירות והן – כפי שנראה בהמשך – כפועל יוצא של ההנאה שנגרמת לאם. אצל עוברים, השמיעה מתפתחת מהר יחסית. סביב השבוע ה-16 של ההריון הם מתחילים להגיב לקול, ומהשבוע ה-24 כבר ממש כדאי להכיר להם את הקסם שבמוזיקה. בשבוע ה-30, אגב, שמיעתם של עוברים כבר פונקציונלית לגמרי, ולמרות שהרחם הוא מקום שקט יחסית, הוא עמוס ברחשים פנימיים, כמו דופק האם, קצב הלב שלה, זרימת הדם, התמלאות ריאותיה באוויר, קרקור הבטן וכן – גם הקול שלה, אלמנט חיובי ביותר, כפי שנראה בהמשך. חשיפה לקולות בטרימסטר השלישי של ההריון מפתחת את יכולת התינוק להגיב למוזיקה ולעבד אותה לאחר שייוולד, ומחקרים הראו שתינוקות שהיו חשופים למוזיקה בזמן שהותם ברחם ולא נחשפו למוזיקה לאחר לידתם, אכן הגיבו אליה באופן פיזיולוגי כבר בימי חייהם הראשונים. החוקרים סבורים כי יש בכוחה של מוזיקה לתרום להתפתחות המוחית של העובר וליצור קשרים בין נוירונים במוח כבר בשלב מוקדם זה, כאשר תרומתם של צלילי מוזיקה לקשרים העצביים ממשיכה, כנראה, גם לאחר הלידה. מילאתם את כל עגלת הקניות ב״בייבי מוצרט״? חכו. טעות קלאסית אחד מהטרנדים ההוריים של שנות ה-90 היה השמעת מוזיקה קלאסית לעוברים, מתוך אמונה שהדבר יתבטא בהמשך בילד אינטליגנטי יותר. ואכן, מוזיקה קלאסית כנראה תהפוך את המוח לפעיל יותר, אך נראה שהסיכוי שבכך תוליד מוצרטים ושוברטים למכביר הוא כבר בגדר