וירוס ה CMV, בשמו העברי ציטומגלו, או בשמו הלועזי CYTOMEGALO VIRUS הוא וירוס ממשפחת נגיפי הרפס (שלבקת).
וירוס ה CMV הוא נפוץ מאוד, ונאמר כי עד 85% מהאוכלוסיה עד גיל 40, יידבקו בוירוס ויפתחו בעקבות ההדבקה מחלה קלינית. המחלה הנגרמת כתוצאה מהידבקות בוירוס ה CMV הינה קלה, ונקראת בעגה המדוברת – “מחלת הנשיקה”.
רק כמחצית מהנדבקים ייפתחו סימפטומים קליניים לאחר ההידבקות בוירוס, אולם לאחר ההדבקה הנגיף נשאר בצורה חסרת פעילות בגוף, כמו נגיף ההרפס, ובמקרים נדירים עלול להתפרץ לאחר זמן מה לאורך החיים.
סימפטומים וזיהוי
סימנים קליניים להידבקות בוירוס ה CMV יכללו סימפטומים של מחלת הנשיקה או דומים לאלה של שפעת – חולשת שרירים, בלוטות לימפה מוגדלות, עייפות וחום.
לקריאה נוספת: שפעת חזירים בהריון
כמו כן, כבד וטחול מוגדלים, פריחה, וכאבי ראש. על פי רוב, המחלה חולפת מעצמה בתוך מספר ימים ואין צורך להיעזר בטיפול כלשהוא.
CMV בהריון
נגיף ה CMV אינו מסוכן כלל למרבית האוכלוסייה, אולם ישנן קבוצות בעייתיות שבהן הידבקות בנגיף עשויה לעורר קשיים משמעותיים.
בין קבוצות אלה נמצא אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת מסיבות שונות (ביניהן מחלות כשל חיסוני ואיידס), וכן עוברים לפני לידתם.
כאשר אישה נחשפת לנגיף ה CMV במהלך הריון או מעט לפני הריון לראשונה בחייה, ישנו חשש כי גם העובר יידבק ועשוי להיות מושפע מהנגיף והדבר יגרור סיבוכים בהריון.
קראו על סיבוכיים אפשריים בהריון:
רעלת הריון
סוכרת הריון
היפרדות שליה
רופאים רבים, ימליצו לוותר על הריון כאשר במהלכו חלה חשיפה לנגיף. עם זאת, חשוב שדווקא אישה שנדבקה במהלך הריון, תיקח בחשבון את הסיכויים והנתונים העומדים לפניה, ותקבל החלטה שאיתה תהיה שלמה לאורך השנים.
אין סבירות של 100% שעובר שנחשף לנגיף יוולד עם מחלה עצבית קשה – אולם סיכוי זה בהחלט קיים.
חשיפת העובר לוירוס
נגיף זה הינו אחד הזיהומים הנפוצים ביותר המסכנים עוברים ברחם אימם, טרם לידתם. כ – 40,000 תינוקות נולדים מדי שנה ברחבי העולם המתועש לאחר שנחשפו לנגיף ה CMV.
כמעט 90% מהתינוקות שנחשפו כעוברים לוירוס נולדים ללא סימנים קליניים ועל פי רוב לא מפתחים כלל בעיות רפואיות הקשורות לחשיפה לנגיף ה CMV בעתיד.
ההיחשפות לנגיף זה עלולה לגרום לבעיות בריאותיות קשות אצל התינוק, כעשרה אחוזים מכלל התינוקות שנחשפו כעוברים לנגיף ייפתחו בעיות בריאותיות, ואף בעיות נוירולוגיות או מומים קשים.
דוגמאות לסיכונים בריאותיים העלולים להתעורר בקרב ילודים עקב החשיפה לנגיף:
- הפרעה בגדילה התוך רחמית ועקב כך משקל לידה נמוך
- היקף ראש קטן יחסית בעת הלידה ובשנות החיים הראשונות של התינוק
- צהבת מולדת
- טרומבוציטופניה (ירידה במספר טסיות הדם אצל היילוד)
- פעילות כבד לא תקינה או הגדלה של הכבד או הטחול
- פנאומוניטיס (דלקת ריאות מולדת)
- בעיות נוירולוגיות (כלומר פגיעה בפעילות מערכות העצבים)
- הגדלה של תאי המוח
- חרשות
- הסתיידות מוחית
- דלקות עיניים
כיצד נדבקים בנגיף ה CMV, וכיצד מתגוננים מפניו?
נגיף ה CMV מועבר על ידי חשיפה לנוזלי הגוף של חולה או נשא של הנגיף. ההדבקה אפשרית רק אצל מי שלא חלה במחלה או נושא את הנגיף זה מכבר.
מאחר והדבקה בנגיף ה CMV מתבצעת על פי רוב כאשר ידו של הנדבק נחשפת לנוזלי גוף המכילים את הנגיף (כמו רוק, דמעות, וכדומה), הקפדה על היגיינה ושטיפה תדירה של הידיים בעזרת מים ונוזל מחטא כלשהוא כמו סבון, מסייעת רבות במניעת ההדבקה.
אישה בהריון אשר קים סיכון כי נחשפה לנגיף ה CMV לראשונה בחייה במהלך ההריון או בטרם הכניסה להריון, מומלץ כי תעבור בדיקת דם לזיהוי קיומם של נוגדנים מסוג IgM בדמה.
אם אכן נחשפה האישה לנגיף במהלך ההריון ובדיקות הדם מראות כי גופה מכיל נוגדנים לנגיף – מומלץ לשקול את המשך ההריון, תוך היוועצות ברופא מומחה.
נחשפתי לנגיף בזמן ההריון – מה עושים?
כאשר אישה נחשפת לראשונה במהלך הריון לנגיף ה CMV, ישנו סיכוי של כ 40% שגם העובר ייחשף לנגיף. יש לקחת בחשבון את גיל העובר, מפני שככל שהחשיפה לנגיף מתחוללת בשלב מאוחר יותר בהריון, הסיכויי לפגיעה קשה בעובר קטנה.
בדיקת מי שפיר עשויה לסייע גם היא להורים לקבל תמונה ברורה יותר בנוגע להתפתחות העובר ולסיכויי ההדבקה שלו.
בסופו של דבר, חשוב לזכור, שזו זכות האישה להמשיך ולקיים את ההריון, אם זה רצונה, גם אם יש סיכוי שהתינוק יוולד חולה.
לקריאה נוספת: רשלנות רפואית במעקב הריון
