״אין מוזיקה, אין חיים״ אנחנו לא זוכרים מי אמר את זה, אבל בטוחים שאתם מזדהים. בניגוד למיתוסים רווחים שמופרכים בקלות, על הדעה המקובלת הבאה כנראה שאין באמת עוררין – עוברים שומעים כבר ברחם.
אמהות רבות שמאמינות בכך, ובצדק, משמיעות לקטנצ׳יק מוזיקה, באינסטינקט אמהי מוצלח שמועיל רבות לעובר, הן ישירות והן – כפי שנראה בהמשך – כפועל יוצא של ההנאה שנגרמת לאם.
אצל עוברים, השמיעה מתפתחת מהר יחסית. סביב השבוע ה-16 של ההריון הם מתחילים להגיב לקול, ומהשבוע ה-24 כבר ממש כדאי להכיר להם את הקסם שבמוזיקה.
בשבוע ה-30, אגב, שמיעתם של עוברים כבר פונקציונלית לגמרי, ולמרות שהרחם הוא מקום שקט יחסית, הוא עמוס ברחשים פנימיים, כמו דופק האם, קצב הלב שלה, זרימת הדם, התמלאות ריאותיה באוויר, קרקור הבטן וכן – גם הקול שלה, אלמנט חיובי ביותר, כפי שנראה בהמשך.
חשיפה לקולות בטרימסטר השלישי של ההריון מפתחת את יכולת התינוק להגיב למוזיקה ולעבד אותה לאחר שייוולד, ומחקרים הראו שתינוקות שהיו חשופים למוזיקה בזמן שהותם ברחם ולא נחשפו למוזיקה לאחר לידתם, אכן הגיבו אליה באופן פיזיולוגי כבר בימי חייהם הראשונים.
החוקרים סבורים כי יש בכוחה של מוזיקה לתרום להתפתחות המוחית של העובר וליצור קשרים בין נוירונים במוח כבר בשלב מוקדם זה, כאשר תרומתם של צלילי מוזיקה לקשרים העצביים ממשיכה, כנראה, גם לאחר הלידה.
מילאתם את כל עגלת הקניות ב״בייבי מוצרט״? חכו.
טעות קלאסית
אחד מהטרנדים ההוריים של שנות ה-90 היה השמעת מוזיקה קלאסית לעוברים, מתוך אמונה שהדבר יתבטא בהמשך בילד אינטליגנטי יותר.
ואכן, מוזיקה קלאסית כנראה תהפוך את המוח לפעיל יותר, אך נראה שהסיכוי שבכך תוליד מוצרטים ושוברטים למכביר הוא כבר בגדר אגדה אורבנית.
למרות שאיננו שוללים מכל וכל את קיומו של ״אפקט מוצרט״, אין ראיות חותכות שמצביעות עליו, אך בהחלט יש ראיות לכך שיש ביכולתה של מוזיקה קלאסית להרגיע את העובר, והוא אף עשוי לזכור ולזהות אותה לאחר הלידה.
למעשה, חשיפה לכל מוזיקה, לאו דווקא קלאסית, עשויה להשפיע על מוח העובר לטווח הארוך, כפי שהראה מחקר אירופי שנערך ב-2013, בו הודגמה ההשפעה של חשיפת עוברים לשיר הילדים האהוב ״נצנץ, נצנץ כוכב קטן״.
מה שהתגלה הוא שהתינוקות זכרו והגיבו לשיר, שנצרב בזיכרונם לפני הלידה, גם 4 חודשים לאחר שהגיחו לאוויר העולם. כמו כן, הם הגיבו באופן שונה לגרסאות האחרות של אותו שיר שנוגנו באזניהם.
אלא שככל שהרעיון חביב ומתקתק (כפי שכל דבר שנקשר לעוברים תמימים ורכים הוא חביב ומתקתק), אין פלא של ממש בעובדה שלמוזיקה, ובכלל זה מוזיקה קלאסית, יש השפעה חיובית על עוברים.
למוזיקה יש השפעה תרפויטית, וידועה יכולתה, למשל, לשפר את מצבם של אנשים שעברו אירוע מוחי, לאחר שנחשפו למוזיקה קלאסית, בעיקר מאת מוצרט.
בקרב עוברים, מוזיקה מרגיעה יכולה לשפר את המדדים הרפואיים, כמו קצב פעימות הלב, ואף למנוע לידה מוקדמת, משום שקולות מרגיעים מפחיתים את הפרשתם של הורמוני לחץ, ובכלל זה בקרב העובר. הדבר עשוי גם להקל במידת מה על הלידה עצמה.
וכאן נכנסת לסיפור האם, ולא רק כ-DJ.
אמי התקליטנית
למרות שלרוב תהיה זו האם שתבחר את המוזיקה שתושמע לתינוק, השפעתה עליו דרך המוזיקה אינה מתמצתה בתפקיד ה-DJ.
רמות גבוהות של מתח בקרב האם עלולות להזיק לעובר, ולכן מוזיקה שתרגיע אותה – תרגיע גם אותו ותתרום לבריאותו של הוולד בהמשך.
זאת ועוד, המוזיקה מהווה דרך היקשרות בין האם לעובר. האזנה משותפת של השניים למוזיקה מרגיעה, וגם לשירי ערש, תשלח בגופם כימיקלים שיסייעו לחיבור ולהרפיה.
מחקר מ-2014 הראה שנשים בהריון רגישות יותר למוזיקה מנשים שאינן ולחץ הדם שלהן עולה בתגובה לצלילים מוזיקליים.
ואולם, את הטון העיקרי, תרתי משמע, נותן כנראה הקול.
השפעת קולה של האם על העובר נחקרה רבות, ונמצע שכאשר היא קוראת לו – הדבר מרגיע אותו ומגביר את קצת פעימות לבו הקטן. לכן, מומלץ במיוחד לשיר לעובר שירים מרגיעים.
גם אחרי הלידה, אגב, קולה של האם משפיע על מערכת השמע של התינוק, ואפילו על התפתחותו החברתית והרגשית, והאינטונציה שלה מעצבת למידה משמיעה.
רשימת ההשמעה הראשונה שלי
מוצץ, סדין ורוקנרול? למרות שיש טווח רחב של צלילים שיוכלו להועיל לעובר, לא כל בחירה תהיה טובה עבורו.
הנה כמה טיפים קונקרטיים לאמהות לעתיד שמחליטות לתת עבודה על הפטיפון:
אפשר להחזיר את ״בייבי מוצרט״ אל סל הקניות. מוזיקה קלאסית קלה תהיה בחירה מעולה ואולי אפילו תשפר את יכולות הלמידה של הוולד, אבל לא רק היא. מומלץ ללכת עם האינטואיציות בנוגע למוזיקה נעימה, מועילה ומרגיעה, וכמו בכל דבר – חשוב שלא להגזים: ההאזנה צריכה להיות לשם הנאה אישית ולא על מנת לפתח את מוחו של העובר.
הימנעי מלהניח אוזניות על הבטן – הווליום עלול להיות חזק מדי עבור העובר. בכלל, כדאי מאוד להימנע ממוזיקה בווליום גבוהה. היצמדי לעוצמה של 50-60 דציבלים, או פשוט מה שנתפס בעיניך כווליום של שיחה נורמלית.
כבר אמרנו, ונאמר שוב: כדאי מאוד לשיר לעובר. הדבר מחבר, מרגיע ותורם להיכרות בינכם, וקולך רוטט ומוגבר בתוך גופך באופן טבעי ואפקטיבי.
לכי על צלילים פשוטים ולא מורכבים מדי.
ככלל, מה שאת אוהבת לשמוע – ירגיע אותך, ובכך ירגיע את העובר. שימי בבית מוזיקה שעושה לך טוב וחכי לראות אם הוא מגיב (לכי תדעי, אולי תגלי שיש לכם בדיוק את אותו טעם מוזיקלי!).
ניתן לפקוד הופעות כל עוד אין חשיפה לאורך זמן לרעשים קיצוניים. באופן כללי, העובר מוגן, אך אחרי השבוע ה-18 כדאי להימנע מהופעות שבהן הרעש חזק מאוד.
חפשי רשימות השמעה ייעודיות לנשים בהריון (יש המון כאלה!) ובחרי בכזו שאת מתחברת אליה. חלקן יהיו בעלות אופי מדיטטיבי יותר, אחרות קצביות וחיוביות.
מצאי את הזמן להרפיה מוזיקלית משותפת עבור שניכם. אפשר, אולי, לראות זאת כמעין דואט ראשון שלכם ביחד…
